תאונת עבודה באשמת העובד: האם עדיין מגיעות זכויות?
רבים שנפגעים בעבודה אומרים לעצמם: ״זו הייתה טעות שלי, אז כנראה לא מגיע לי כלום.״ המחשבה הזו מובנת, אבל ברוב המקרים היא שגויה. החוק הישראלי מבחין בין שני מסלולים שונים: ההכרה בתאונת עבודה בביטוח לאומי, והתביעה האזרחית נגד המעסיק. בכל אחד מהם לאשמת העובד יש משקל אחר לגמרי.
ביטוח לאומי: האשמה בדרך כלל לא רלוונטית
חוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה כתאונה שאירעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה. ההגדרה הזו לא מתנה את ההכרה בכך שהעובד נהג בזהירות. המשמעות היא שביטוח לאומי פועל בשיטה שאינה תלויה באשמה: המוסד בודק בעיקר אם יש קשר בין התאונה לבין העבודה, ולא אם העובד היה זהיר מספיק.
לכן גם עובד שמיהר, לא שם לב, מעד, שכח לנעול נעליים מתאימות או טעה בהפעלת מכונה, יכול להיות מוכר כנפגע עבודה. אם הוכר, הוא עשוי להיות זכאי לדמי פגיעה בתקופה שבה אינו מסוגל לעבוד, ובהמשך, אם נותרה לו נכות, לבדיקה בוועדה רפואית ולגמלת נכות מעבודה. אם יש לכם שאלה ספציפית בנושא, אפשר לקרוא גם את השאלה בפורום נפלתי בעבודה בגלל טעות שלי. זה עדיין נחשב תאונת עבודה?.
החריגים: מתי אשמת העובד כן עלולה לפגוע בהכרה
החוק כולל כמה חריגים מצומצמים. חשוב להבין שהם לא חלים על רשלנות רגילה או על טעות אנוש, אלא על מצבים חמורים יותר.
התנהגות פסולה
החוק קובע שתאונה שנגרמה עקב התנהגות פסולה של העובד עלולה שלא להיות מוכרת כתאונת עבודה. בדרך כלל מדובר במצבים כמו עבודה תחת השפעת אלכוהול או סמים, הפרה ביודעין של הוראות בטיחות, או סיכון עצמי מיותר שאין לו קשר לצורכי העבודה.
גם לחריג הזה יש חריג: לפי החוק, כאשר התאונה גרמה למוות או לנכות קשה, היא עשויה להיות מוכרת למרות ההתנהגות הפסולה. בנוסף, לא כל הפרה של נוהל נחשבת להתנהגות פסולה. שכחה, עייפות או קיצור דרך שנעשה כדי לעמוד בקצב העבודה הם עניינים שונים מהתעלמות מכוונת מסכנה ידועה, וכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.
פגיעה מכוונת
פגיעה שהעובד גרם לעצמו בכוונה אינה נחשבת לתאונת עבודה. זה מקרה נדיר, ואין לו קשר לטעות או לחוסר זהירות.
תביעה נגד המעסיק: כאן האשמה משפיעה, אבל במידה מוגבלת
מעבר לביטוח לאומי, נפגע עבודה יכול לפעמים לתבוע את המעסיק בתביעת נזיקין, אם המעסיק התרשל או הפר חובה שמוטלת עליו לפי דיני הבטיחות. מעסיק חייב לספק סביבת עבודה בטוחה, ציוד מגן מתאים, הדרכה ופיקוח.
במסלול הזה אשמת העובד נבחנת דרך כלל שנקרא ״אשם תורם״. לפי פקודת הנזיקין, כאשר הנזק נגרם גם בגלל אשמתו של הנפגע עצמו, בית המשפט רשאי להפחית את הפיצוי בהתאם לחלקו באחריות. כלומר, אשמת העובד בדרך כלל לא מבטלת את התביעה, אלא עשויה להקטין את סכום הפיצוי.
בפסיקה הישראלית התגבשה גישה שלפיה מעסיק צריך לצפות שעובדים עלולים לפעול בחוסר זהירות, בגלל שגרה, לחץ זמנים או עייפות, ולהיערך לכך מראש. לכן בתי המשפט נוטים במקרים רבים לייחס לעובד חלק קטן יחסית באחריות, במיוחד כשהמעסיק לא סיפק ציוד מתאים, לא הדריך או לא אכף את כללי הבטיחות. עם זאת, כל מקרה נבחן לפי העובדות שלו.
חשוב לדעת שכשמתנהלת תביעה נגד המעסיק, הגמלאות שהתקבלו מביטוח לאומי מובאות בחשבון, כך שאין כפל פיצוי על אותו נזק.
דוגמאות להמחשה
הדוגמאות הבאות הן המחשה כללית בלבד, ולא מקרים אמיתיים:
- עובד מחסן שמיהר ומעד על משטח: הוא לא הסתכל לאן הוא הולך. מבחינת ביטוח לאומי, זו בדרך כלל תאונת עבודה לכל דבר, כי היא קרתה תוך כדי העבודה ובגללה. אם התברר שהמשטח הושאר במעבר בניגוד לנהלים, ייתכן שיש גם עילה נגד המעסיק.
- עובדת שלא השתמשה בכפפות מגן ונחתכה: אם המעסיק לא סיפק כפפות, או סיפק אבל לא הקפיד שישתמשו בהן, אשמתה לא תמנע את ההכרה בביטוח לאומי, ובתביעה נגד המעסיק אשמתה עשויה להקטין את הפיצוי, אבל לא בהכרח לבטל אותו.
- עובד שהגיע לעבודה שיכור ונפל מסולם: זה מצב שעלול להיחשב התנהגות פסולה, ולכן ביטוח לאומי עשוי לדחות את התביעה, אלא אם התוצאה הייתה מוות או נכות קשה.
מה כדאי לעשות בפועל אחרי תאונת עבודה
- לקבל טיפול רפואי ולספר לרופא שזו תאונת עבודה. חשוב שהתיעוד הרפואי הראשון יציין שהפגיעה קרתה בעבודה, ויתאר בקצרה איך.
- לדווח למעסיק ולבקש ממנו למלא את הטופס המתאים לביטוח לאומי. המעסיק אמור לאשר את פרטי העבודה והאירוע. גם אם הוא מסרב, אפשר להגיש תביעה לביטוח לאומי.
- לא להודות באשמה בכתב בלי לחשוב. אין צורך לכתוב בטופס ״זו הייתה רשלנות שלי״. תארו את העובדות כמו שהן: מה קרה, איפה, מתי ומה עשיתם באותו רגע.
- לאסוף ראיות: שמות עדים, תמונות של המקום, הציוד או מה שגרם לתאונה, והודעות או מסמכים שקשורים לאירוע.
- להגיש את התביעה לביטוח לאומי בזמן. יש מועדים להגשת תביעה, ואיחור עלול לפגוע בזכאות לתשלום רטרואקטיבי.
- אם נקבעה לכם נכות נמוכה ממה שציפיתם, אפשר לערער. פרטים בהרחבה במאמר ערעור על ועדה רפואית של ביטוח לאומי: ערר, ערעור לבית הדין לעבודה ומה עושים בפועל. כדי להבין את המשמעות הכספית של אחוזי נכות, ראו את המאמר 10 אחוז נכות בביטוח לאומי: כמה כסף מקבלים ואיך הסכום מחושב.
- לבדוק אם יש מקום לתביעה נגד המעסיק. תביעת נזיקין כפופה לתקופת התיישנות, שבדרך כלל היא שבע שנים מיום התאונה, ולכן לא כדאי לדחות את הבדיקה.
לסיכום
תאונת עבודה באשמת העובד היא ברוב המקרים עדיין תאונת עבודה. ביטוח לאומי לא בודק מי אשם, אלא אם התאונה קשורה לעבודה, והחריגים שמאפשרים לשלול הכרה מצומצמים למצבים חמורים. גם בתביעה נגד המעסיק, אשמה של העובד בדרך כלל רק מקטינה את הפיצוי ולא מבטלת אותו. לכן לא כדאי לוותר מראש על זכויות רק בגלל תחושה של ״זה היה באשמתי״.
אם נפגעתם בעבודה ואתם לא בטוחים מה מגיע לכם, אתם מוזמנים ליצור קשר עם המשרד לבדיקה של המקרה שלכם.
שאלות נפוצות
נפגעתי בעבודה בגלל חוסר זהירות שלי. ביטוח לאומי יכיר בזה?
ברוב המקרים כן. ביטוח לאומי בודק אם התאונה קרתה תוך כדי העבודה ובגללה, ולא מי אשם. טעות או רשלנות רגילה של העובד בדרך כלל לא מונעות הכרה.
מתי ביטוח לאומי עלול לדחות תאונת עבודה בגלל התנהגות העובד?
במקרים חריגים של התנהגות פסולה, כמו עבודה תחת השפעת אלכוהול או סמים או הפרה ביודעין של הוראות בטיחות, וכן בפגיעה מכוונת. גם אז, אם התאונה גרמה למוות או לנכות קשה, היא עשויה להיות מוכרת.
אם אני אשם חלקית, אפשר עדיין לתבוע את המעסיק?
כן, אם המעסיק התרשל או הפר חובת בטיחות. אשמת העובד נבחנת כאשם תורם, והיא עשויה להקטין את הפיצוי, אבל בדרך כלל לא מבטלת את התביעה.
מה לכתוב בטופס התביעה לביטוח לאומי?
תארו את העובדות כפי שהן: מה קרה, איפה, מתי ומה עשיתם. אין צורך להוסיף הערכות כמו ״זו הייתה אשמתי״.
המעסיק מסרב למלא את הטופס. מה עושים?
אפשר להגיש את התביעה לביטוח לאומי גם בלי שיתוף פעולה של המעסיק, ולצרף כל מסמך שמראה שהפגיעה קרתה בעבודה.
מה ההגדרה של תאונת עבודה בביטוח לאומי?
חוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה כתאונה שאירעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה. ההגדרה אינה מתנה את ההכרה בכך שהעובד נהג בזהירות, ולכן המוסד בודק בעיקר אם יש קשר בין התאונה לבין העבודה.
האם הפרה של נוהל בטיחות היא תמיד התנהגות פסולה בתאונת עבודה?
לא. לא כל הפרה של נוהל נחשבת להתנהגות פסולה. שכחה, עייפות או קיצור דרך שנעשה כדי לעמוד בקצב העבודה הם עניינים שונים מהתעלמות מכוונת מסכנה ידועה, וכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.
כמה אחריות בית המשפט מטיל על העובד בתביעה נגד המעסיק על תאונת עבודה?
בפסיקה התגבשה גישה שלפיה מעסיק צריך לצפות שעובדים עלולים לפעול בחוסר זהירות, בגלל שגרה, לחץ זמנים או עייפות, ולהיערך לכך מראש. לכן בתי המשפט נוטים במקרים רבים לייחס לעובד חלק קטן יחסית באחריות, במיוחד כשהמעסיק לא סיפק ציוד מתאים, לא הדריך או לא אכף את כללי הבטיחות. עם זאת, כל מקרה נבחן לפי העובדות שלו.
מה מגיע מביטוח לאומי למי שהוכר כנפגע עבודה?
מי שהוכר עשוי להיות זכאי לדמי פגיעה בתקופה שבה אינו מסוגל לעבוד, ובהמשך, אם נותרה נכות, לבדיקה בוועדה רפואית ולגמלת נכות מעבודה. כשמתנהלת גם תביעה נגד המעסיק, הגמלאות מביטוח לאומי מובאות בחשבון, כך שאין כפל פיצוי על אותו נזק.
מה כדאי לעשות מיד אחרי תאונת עבודה?
קבלו טיפול רפואי וספרו לרופא שזו תאונת עבודה, דווחו למעסיק ואספו ראיות כמו שמות עדים ותמונות של המקום או הציוד. הגישו את התביעה לביטוח לאומי בזמן, כי איחור עלול לפגוע בזכאות לתשלום רטרואקטיבי. אם יש מקום לתביעה נגד המעסיק, זכרו שתקופת ההתיישנות היא בדרך כלל שבע שנים מיום התאונה.
אסמכתאות
- חקיקהחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה-1995, סעיף 79 (הגדרת ״תאונת עבודה״)
- חקיקהחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה-1995, סעיף 83 (התנהגות פסולה)
- חקיקהחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה-1995, סעיף 84 (פגיעה מכוונת)
- חקיקהפקודת הנזיקין [נוסח חדש], סעיפים 35-36 (רשלנות) וסעיף 63 (הפרת חובה חקוקה)
- חקיקהפקודת הנזיקין [נוסח חדש], סעיף 68 (אשם תורם)
- חקיקהפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל-1970
- חקיקהחוק ההתיישנות, התשי״ח-1958, סעיף 5
האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.
