מחלות מקצוע: מה נחשב מחלת מקצוע, איך מקבלים הכרה מביטוח לאומי ואילו זכויות יש
מי שחלה אחרי שנים של עבודה מול חומרים, רעש, אבק או תנועות חוזרות שואל את עצמו בדרך כלל אם יש קשר בין המחלה לעבודה, והאם המדינה מכירה בקשר הזה. בישראל יש לכך מסגרת משפטית מסודרת. המאמר מסביר מה הן מחלות מקצוע לפי החוק, מה צריך להוכיח, מה עושים כשהמחלה לא מופיעה ברשימה, ואילו צעדים כדאי לעשות בפועל.
מהי מחלת מקצוע לפי החוק
חוק הביטוח הלאומי מגדיר "פגיעה בעבודה" כתאונת עבודה או מחלת מקצוע. מחלת מקצוע היא מחלה שנקבעה בתקנות כמחלת מקצוע, ושהמבוטח חלה בה עקב עבודתו. ההגנה חלה על עובדים שכירים וגם על עובדים עצמאיים המבוטחים בביטוח נפגעי עבודה.
הרשימה עצמה מופיעה בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה). היא בנויה משני טורים: בטור אחד מופיעה המחלה או הגורם לה, ובטור השני סוג העבודה או התעסוקה שבה נחשפים לאותו גורם. כלומר, לא מספיק שהמחלה מופיעה ברשימה. צריך גם שהעבודה שלכם תהיה מהסוג שמופיע לצידה.
שלושה תנאים בסיסיים להכרה
- המחלה מופיעה ברשימה שבתקנות.
- העבודה מתאימה לתעסוקה שמופיעה לצד המחלה ברשימה.
- קשר סיבתי: המחלה נגרמה עקב העבודה, ולא מסיבה אחרת שאינה קשורה אליה.
בשלב הבדיקה, ביטוח לאומי בוחן את היסטוריית העבודה, את סוג החשיפה ואת משכה, ולרוב נעזר בחוות דעת רפואית בשאלת הקשר הסיבתי.
אילו מחלות נכללות ברשימה
הרשימה ארוכה ומפורטת, ולכן תמיד כדאי לבדוק את הנוסח המדויק. באופן כללי היא כוללת, בין היתר, סוגים כמו:
- מחלות נשימה וריאות שנגרמות מחשיפה לאבק, לאדים או לחומרים מגרים, למשל אסתמה תעסוקתית ומחלות ריאה מאבק.
- מחלות עור שנגרמות ממגע ממושך בחומרים כימיים או בחומרים מגרים.
- ליקויי שמיעה שנגרמים מחשיפה לרעש מזיק במקום העבודה, בתנאים שנקבעו לכך.
- הרעלות מחומרים כימיים או ממתכות.
- מחלות זיהומיות אצל מי שעובד עם חולים, עם חומר ביולוגי או עם בעלי חיים.
- מחלות שנגרמות מקרינה או מחשיפה לחומרים מסרטנים מסוימים.
אם עבדתם בסביבה כזו, כדאי לקרוא גם את הדיון בפורום שלנו: עבדתי שנים במוסך צבע ועכשיו יש לי אסתמה – האם זו יכולה להיות מחלת מקצוע.
מה קורה כשהמחלה לא מופיעה ברשימה
העובדה שמחלה לא מופיעה ברשימת מחלות המקצוע לא סוגרת את הדלת. הפסיקה של בתי הדין לעבודה פיתחה דרכים נוספות להכיר בנזק שנגרם בעבודה.
תורת המיקרוטראומה
לפי תורת המיקרוטראומה, נזק שנוצר מהצטברות של פגיעות זעירות רבות, שכל אחת מהן גורמת נזק קטן מאוד, יכול להיחשב כתאונת עבודה. הרעיון הוא שכל תנועה כזו היא כמו "תאונה קטנה", והסכום שלהן יוצר את הנזק.
כדי שהתורה תחול, בדרך כלל צריך להראות שמדובר בתנועות חוזרות ונשנות, דומות באופיין, שבוצעו בתדירות גבוהה ולאורך זמן, ושהן גרמו לנזק. עומס כללי, שחיקה טבעית או עבודה פיזית קשה כשלעצמה לא מספיקים. זו שאלה רפואית ועובדתית כאחת, ולכן תיאור מדויק של אופן העבודה חשוב מאוד.
אירוע חריג בעבודה
במקרים מסוימים, למשל התקף לב, הפסיקה בוחנת אם קדם לאירוע מאמץ או לחץ חריג בעבודה, שתרם להתרחשותו. גם כאן לא מדובר במחלת מקצוע במובן הצר, אלא בהכרה כתאונת עבודה בתנאים שנקבעו בפסיקה.
אילו זכויות מקנה הכרה במחלת מקצוע
הכרה במחלת מקצוע מעמידה את העובד במעמד של נפגע עבודה. הזכויות העיקריות:
- דמי פגיעה: תשלום לתקופה מוגבלת שבה העובד אינו מסוגל לעבוד בגלל הפגיעה.
- גמלת נכות מעבודה: אם נותרה נכות, ועדה רפואית קובעת את שיעורה. לפי השיעור נקבע אם משולמת קצבה חודשית או מענק חד-פעמי. אם נקבעו כמה ליקויים, הנכות מחושבת בשקלול – ראו איך מחשבים נכות משוקללת, ולשאלת הסכומים ראו כמה כסף מקבלים על 10 אחוז נכות בביטוח לאומי.
- טיפול רפואי ושיקום: נפגעי עבודה זכאים לטיפול בגין הפגיעה, ובמקרים המתאימים גם לשיקום מקצועי.
תביעה נגד המעסיק
בנפרד מביטוח לאומי, אם המחלה נגרמה בגלל רשלנות של המעסיק או בגלל הפרה של חובות בטיחות שנקבעו בחקיקה (למשל אי-אספקת ציוד מגן, אוורור לקוי או חוסר הדרכה), ייתכן שאפשר להגיש נגדו תביעת נזיקין. בתביעה כזו מנוכות בדרך כלל הגמלאות שמשולמות מביטוח לאומי, כדי למנוע כפל פיצוי. מידע כללי על תפקיד עורך הדין בתביעות כאלה תמצאו במאמר עורך דין נזקי גוף: מה הוא עושה ובמה הוא מטפל.
איך נראה ההליך מול ביטוח לאומי
- הגשת תביעה להכרה בפגיעה בעבודה, בצירוף מסמכים רפואיים ופרטים על העבודה ועל החשיפה.
- בירור ראשוני: פקיד התביעות בוחן את התביעה, ולעיתים מבקש חקירה או חוות דעת של רופא מטעם המוסד בשאלת הקשר הסיבתי.
- החלטה על הכרה: אם התביעה נדחית, אפשר להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה.
- ועדה רפואית: אחרי ההכרה, ועדה רפואית קובעת את אחוזי הנכות. על החלטתה אפשר לערור לוועדה רפואית לעררים, ועל החלטת ועדת העררים אפשר לערער לבית הדין בשאלה משפטית. ראו לדוגמה מה עושים כשוועדה רפואית לעררים מתעלמת מהמסמכים גם אחרי החזרת התיק.
חשוב לדעת שבחוק יש מגבלת זמן להגשת תביעה לגמלה, ואיחור עלול לפגוע בזכות לתשלומים עבור התקופה שחלפה. לכן לא כדאי לדחות את ההגשה.
דוגמאות להמחשה
הדוגמאות הבאות הן המחשה כללית בלבד, ולא מקרים אמיתיים:
- עובד במפעל רועש שעבד שנים ליד מכונות, ובבדיקת שמיעה התגלה ליקוי. השאלה המרכזית תהיה אם החשיפה לרעש עומדת בתנאים שנקבעו ברשימה, ואם הליקוי מתאים מבחינה רפואית לנזק מרעש.
- עובדת ניקיון שפיתחה פריחה ודלקת עור בידיים אחרי עבודה ממושכת עם חומרי ניקוי. כאן ייבדק אם מדובר במחלת עור מהסוג שמופיע ברשימה, ואם החשיפה בעבודה היא שגרמה לה.
- עובד בפס ייצור שביצע אלפי פעמים ביום את אותה תנועת יד, ופיתח פגיעה בשורש כף היד. אם המחלה אינה ברשימה, אפשר לבחון הכרה לפי תורת המיקרוטראומה, ולשם כך יש להראות את אופי התנועות, את תדירותן ואת משך העבודה.
מה כדאי לעשות בפועל
- ספרו לרופא על העבודה: בקשו שיתעד ברשומה הרפואית את סוג העבודה ואת החשיפה, ולא רק את התסמינים.
- שקלו פנייה לרופא תעסוקתי, שיכול לחוות דעה על הקשר בין המחלה לעבודה.
- אספו מידע על החשיפה: תיאור התפקיד, שמות החומרים, משך העבודה, תלושי שכר, דוחות בטיחות אם יש, ופרטי עמיתים שיכולים להעיד.
- תארו את העבודה במדויק: בתביעות מיקרוטראומה במיוחד, פירוט התנועות והתדירות הוא לב העניין.
- הגישו את התביעה בלי עיכוב, כדי לא לפגוע בזכויות בגלל מגבלות הזמן.
- בדקו גם אפשרות של תביעה נגד המעסיק, אם יש סימנים לליקויי בטיחות.
- אם כבר הוכרתם ושוקלים בדיקה מחדש, כדאי להכיר את הסיכונים – ראו האם ביטוח לאומי יכול לשלוח נפגע עבודה לבדיקה מחדש ולהפחית את אחוזי הנכות.
לסיכום
מחלות מקצוע מוכרות בחוק כפגיעה בעבודה, אבל ההכרה תלויה בהתאמה בין המחלה, סוג העבודה והקשר הסיבתי ביניהם. גם כשהמחלה לא מופיעה ברשימה, ייתכן שיש דרך אחרת להכרה. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ולכן כדאי לבחון את התיק מוקדם ככל האפשר.
אם אתם חושבים שהמחלה שלכם קשורה לעבודה ורוצים לבדוק את האפשרויות, אפשר ליצור קשר עם המשרד.
שאלות נפוצות
מה זה מחלות מקצוע לפי ביטוח לאומי?
מחלת מקצוע היא מחלה שנקבעה ברשימה שבתקנות הביטוח הלאומי, ושהעובד חלה בה עקב עבודתו. ברשימה מופיעה לצד כל מחלה גם התעסוקה שבה נחשפים לגורם לה, וצריך שהעבודה שלכם תתאים לה.
מה עושים אם המחלה שלי לא מופיעה ברשימת מחלות המקצוע?
ייתכן שאפשר לקבל הכרה כתאונת עבודה בדרכים שהפסיקה פיתחה, למשל לפי תורת המיקרוטראומה. לשם כך צריך להראות שהנזק נגרם מתנועות חוזרות ודומות, בתדירות גבוהה ולאורך זמן.
מה זה מיקרוטראומה בתאונת עבודה?
זו תורה שקובעת שנזק שנוצר מהצטברות של פגיעות זעירות רבות בעבודה יכול להיחשב כתאונת עבודה. לא מספיקים עומס כללי או שחיקה טבעית; צריך תנועות חוזרות ודומות שגרמו לנזק.
אילו זכויות יש למי שהוכר במחלת מקצוע?
מי שהוכר הוא נפגע עבודה, ויכול להיות זכאי לדמי פגיעה בתקופה שבה אינו מסוגל לעבוד, לגמלת נכות מעבודה אם נותרה נכות, ולטיפול רפואי ושיקום בגין הפגיעה.
אפשר לתבוע את המעסיק על מחלת מקצוע?
אם המחלה נגרמה בגלל רשלנות של המעסיק או הפרת חובות בטיחות, ייתכן שאפשר להגיש נגדו תביעת נזיקין בנוסף לתביעה בביטוח לאומי. בדרך כלל מנכים מהפיצוי את הגמלאות מביטוח לאומי כדי למנוע כפל פיצוי.
מה עושים אם ביטוח לאומי דחה את התביעה להכרה במחלת מקצוע?
על דחיית התביעה אפשר להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. אם ההכרה התקבלה אבל אתם לא מסכימים לאחוזי הנכות שקבעה הוועדה הרפואית, אפשר לערור לוועדה רפואית לעררים.
יש מגבלת זמן להגשת תביעה על מחלת מקצוע?
כן, בחוק יש מגבלת זמן להגשת תביעה לגמלה, ואיחור עלול לפגוע בזכות לתשלומים עבור התקופה שחלפה. לכן כדאי להגיש את התביעה בלי לדחות.
מה כדאי לאסוף לפני הגשת תביעה על מחלת מקצוע?
כדאי לאסוף מסמכים רפואיים שמתעדים גם את סוג העבודה, תיאור מדויק של התפקיד והחשיפה, שמות החומרים, משך העבודה ופרטי עמיתים שיכולים להעיד. חוות דעת של רופא תעסוקתי יכולה לעזור בשאלת הקשר הסיבתי.
אסמכתאות
- חקיקהחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, סעיף 79 (הגדרות: "פגיעה בעבודה", "מחלת מקצוע")
- חקיקהחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, סעיף 85 (הסמכה לקבוע מחלות מקצוע בתקנות)
- חקיקהתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954, התוספת השנייה (רשימת מחלות המקצוע)
- פסיקהפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בעניין תורת המיקרוטראומה – יש להשלים הפניה לפסק דין מנחה
- פסיקהפסיקת בתי הדין לעבודה בעניין אוטם שריר הלב ואירוע חריג בעבודה – יש להשלים הפניה לפסק דין מנחה
- חקיקהחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, פרק ה' (ביטוח נפגעי עבודה) – דמי פגיעה, גמלת נכות מעבודה, טיפול רפואי ושיקום
- חקיקהחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, סעיף 296 (המועד להגשת תביעה לגמלה)
- חקיקהפקודת הנזיקין [נוסח חדש], סעיף 35 (רשלנות) וסעיף 63 (הפרת חובה חקוקה)
- חקיקהפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970
האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.
