פניתי לרופא כמה פעמים ושלחו אותי הביתה, ורק אחרי חצי שנה גילו שזה סרטן. זו רשלנות רפואית?
לפני בערך שנה התחלתי לסבול מכאבי בטן ומדי פעם ראיתי דם בצואה. הלכתי לרופא המשפחה שלוש פעמים בכמה חודשים. כל פעם הוא אמר שזה כנראה טחורים או משהו במעיים מלחץ, נתן משחה וכדורים ושלח אותי הביתה. בדיקה מעמיקה הוא לא הציע. בסוף, כשהמצב החמיר, הלכתי לרופא פרטי. הוא שלח אותי מיד לקולונוסקופיה, ושם גילו גידול בשלב די מתקדם. עכשיו אני בטיפולים קשים, ואני לא מפסיק לחשוב שאם היו בודקים אותי כבר בפעם הראשונה, אולי הכול היה נראה אחרת. אפשר לתבוע על זה שאבחנו אותי באיחור? ואיך בכלל מוכיחים דבר כזה?
עו"ד אלעד בן ישי
עורך דין אלעד בן ישי – משרד עורכי דיןלא כל איחור באבחון הוא רשלנות רפואית. אבל אם הרופא החמיץ סימנים שרופא סביר היה מזהה ובודק, והאיחור החמיר את המצב או פגע בסיכויי ההחלמה, ייתכן שיש עילה לתביעה. מה שמכריע בדרך כלל הוא חוות דעת של רופא מומחה.
לא כל איחור באבחון הוא רשלנות רפואית. אבל אם הרופא החמיץ סימנים שרופא סביר היה מזהה ובודק, והאיחור הזיק לך, ייתכן שיש כאן עילה לתביעה.
בתביעה על איחור באבחון צריך בדרך כלל להוכיח שני דברים:
- שהייתה התרשלות. לא בודקים אם הרופא טעה בדיעבד. בודקים אם רופא סביר, עם המידע שהיה לפניו באותו זמן, היה שולח לבדיקה, נותן הפניה או ממשיך לברר. תלונות חוזרות על אותו תסמין, במיוחד דימום, וממצא חריג שלא נבדק הם בדיוק מה שמומחה יבחן.
- שהאיחור גרם נזק. זו לרוב הנקודה הקשה. צריך להראות שאילו האבחנה הייתה מוקדמת יותר, הטיפול, הפרוגנוזה או סיכויי ההחלמה היו טובים יותר. בית המשפט העליון עסק בשאלה איך מעריכים את הקשר הזה כשאין ודאות מה היה קורה. התוצאה תלויה מאוד בנתונים הרפואיים של המקרה ובשלב שבו התגלה הגידול.
את שתי השאלות בוחנים בעיקר באמצעות חוות דעת של רופא מומחה בתחום. בלי חוות דעת כזו קשה מאוד לנהל תביעה כזאת.
גם לזמן יש חשיבות. בתביעות נזיקין תקופת ההתיישנות היא בדרך כלל שבע שנים. כשאדם לא ידע על הנזק או על הקשר שלו לטיפול, המניין עשוי להתחיל מאוחר יותר. אל תסתמך על זה בלי בדיקה.
מה כדאי לעשות עכשיו:
- לבקש עותק מלא של התיק הרפואי מקופת החולים ומכל מקום שבו טופלת. חוק זכויות החולה נותן לך את הזכות לקבל אותו.
- לרשום תאריכים: מתי פנית, על מה התלוננת ומה נאמר לך בכל ביקור.
- לשמור תוצאות בדיקות, הפניות, מרשמים וקבלות.
- לא לדחות את הבדיקה המשפטית. איסוף המסמכים וחוות הדעת לוקח זמן.
אני יודע שקשה לעסוק בזה באמצע טיפולים. אם תרצה שנעבור על המסמכים ונבדוק אם יש כאן מקרה, אפשר ליצור קשר עם המשרד.
אסמכתאות
- חקיקהפקודת הנזיקין [נוסח חדש], סעיפים 35–36 (עוולת הרשלנות)
- פסיקהע"א 7375/02 בית החולים כרמל חיפה נ' מלול, פ"ד ס(1) 11 (2005)
- פסיקהע"א 1303/09 קדוש נ' בית החולים ביקור חולים (2012)
- חקיקהחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, סעיף 5 (תקופת ההתיישנות) וסעיף 8 (התיישנות שלא נודעה)
- חקיקהחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, סעיף 18 (מסירת מידע רפואי למטופל)
התשובה כללית ואינה יוצרת יחסי עורך דין–לקוח. האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.
