מחלת מקצוע – הכרה וזכויות בביטוח הלאומי
מחלת מקצוע היא מחלה שמופיעה ברשימה שבתקנות הביטוח הלאומי, והעובד חלה בה בגלל עבודתו. מי שהמחלה שלו הוכרה זכאי לדמי פגיעה בתקופת ההיעדרות מהעבודה, ובהמשך למענק או לקצבה לפי אחוזי הנכות שנקבעו לו.
דברו איתי בוואטסאפ073-728-7503
- בוגר פרקליטות המדינה
- חבר לשכת עורכי הדין בישראל
- ליווי אישי בכל תיק

מהי מחלת מקצוע
ההגדרה נמצאת בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. בלשון פשוטה: מחלת מקצוע היא מחלה שנקבעה ככזו בתקנות הביטוח הלאומי, והעובד חלה בה – בזמן שהייתה קבועה כמחלת מקצוע – בגלל עבודתו כשכיר או בגלל עיסוקו כעצמאי.
התקנות (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) כוללות רשימה של מחלות מקצוע. לגבי כל מחלה מפורט לאילו עובדים היא נחשבת מחלת מקצוע, ומאיזה תאריך ההגדרה בתוקף.
אילו מחלות מוכרות
בכל המקרים התנאי הוא קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין המחלה. בין הסוגים המוכרים:
- הרעלות מחומרים בעקבות תנאי העבודה, ופגיעה מחשיפה לחומרים רעילים
- מחלות ממאירות שנגרמו מתנאי העבודה
- מחלות עור
- דלקות של גידים
- תסמונת התעלה הקרפלית (CTS)
- “מחלת החפרים” – שבר בזיזים של חוליה צווארית 7 או חוליה גבית 1
- דלקת כבד נגיפית מסוג B אצל עובדים שנדבקו במקום העבודה
- ירידה בשמיעה בעקבות חשיפה לרעש
- נזקים אורתופדיים שנגרמו מתנאי העבודה
פגיעה שנגרמה מתנועות חוזרות ואינה מופיעה ברשימה יכולה להיבחן במסלול אחר – ראו מיקרוטראומה.
מה משלם הביטוח הלאומי
כדי לקבל הכרה צריך להגיש תביעה לביטוח הלאומי. אחרי ההכרה יש שני סוגי תשלומים עיקריים:
דמי פגיעה
משולמים על תקופת ההיעדרות מהעבודה בלבד, ולתקופה מוגבלת. שיעורם 75% מההכנסה בשלושת החודשים שקדמו להפסקת העבודה, עד לתקרה יומית.
מענק או קצבת נכות מעבודה
מי שלא יכול לחזור לעבודה אחרי שמיצה את דמי הפגיעה מגיש תביעה לקביעת דרגת נכות. לתביעה מצרפים מסמכים רפואיים, ויש להראות קשר סיבתי בין מחלת המקצוע לבין הנכות. התוצאה תלויה בשיעור הנכות:
- נכות זמנית, 9% עד 100% קצבה חודשית.
- נכות לצמיתות, 9% עד 19% מענק חד-פעמי.
- נכות לצמיתות, 20% ומעלה קצבה חודשית.
- נכות לצמיתות נמוכה מ-9% אין זכאות לגמלה.
גובה הקצבה מחושב לפי כמה נתונים, ובהם אחוז הנכות וההשתכרות לפני הפגיעה, ולכן אי אפשר להעריך אותו בלי להכיר את נסיבות המקרה.
הוועדה הרפואית
אחרי הגשת התביעה ממתינים לזימון לוועדה רפואית או לדרישה להמצאת מסמכים. בוועדה יושבים רופא מומחה בתחום הרלוונטי ומזכיר מטעם הביטוח הלאומי. מי שמתלונן על כמה ליקויים עשוי להיבדק אצל כמה מומחים. תפקיד הרופא לקבוע מאילו ליקויים אתם סובלים ולתרגם אותם לאחוזי נכות, לפי רשימת הליקויים – רשימה שמפרטת ליקויים ומחלות ואת אחוז הנכות שנקבע לכל אחד מהם.
כמה דברים שכדאי להקפיד עליהם:
- לרכז ולסדר מראש את כל המסמכים הרפואיים.
- לוודא שמזכיר הוועדה רושם בפרוטוקול את כל התלונות שלכם.
ההחלטה נשלחת בדואר או מתפרסמת באתר הביטוח הלאומי.
ערעור על ההחלטה
על החלטת הוועדה אפשר להגיש ערר לוועדה הרפואית לעררים בתוך המועד שנקבע במכתב ההחלטה. המועד קצר, ולכן כדאי לפעול מיד. חשוב לנמק את הערר ולצרף, ככל האפשר, מסמכים רפואיים תומכים. החלטת ועדת העררים היא סופית, אבל אפשר לערער עליה לבית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד.
זכויות נוספות שכדאי לבדוק
- תביעה נגד המעסיק בנסיבות מסוימות, כשאפשר להוכיח שהמחלה נגרמה בגלל רשלנות שלו.
- ביטוח פרטי וקרן פנסיה ייתכן שפוליסת ביטוח חיים או קרן הפנסיה כוללות כיסוי לאובדן כושר עבודה או לנכות.
- קצבאות נוספות ייתכן שקיימת זכאות לקצבאות והטבות נוספות, כמו ניידות, שירותים מיוחדים או תג חניה לנכה. ראו ביטוח לאומי.
- בני משפחה כשמפרנס נפטר עקב מחלת מקצוע או תאונת עבודה, בני המשפחה עשויים להיות זכאים לפיצוי.
מה צריך להוכיח בתביעה
תביעה להכרה במחלת מקצוע נחשבת מורכבת. צריך להוכיח שלושה דברים: את עצם קיום המחלה, את הקשר הסיבתי בינה לבין תנאי העבודה, ואת היקף הנזק. למידע כללי על התחום ראו תאונות עבודה.
המידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. כל מקרה נבחן לגופו.
נושאים נוספים בתחום
- המדריך הכלליתאונות עבודה
נפגעתם בעבודה, בדרך אליה או בחזרה ממנה? מה נחשב תאונת עבודה, מהם דמי פגיעה, איך נקבעת נכות מעבודה ומתי אפשר לתבוע גם את המעסיק.
- מיקרוטראומה – כשהנזק מצטבר לאט
כאבים שהתפתחו בהדרגה בגלל תנועה שחוזרת על עצמה בעבודה? כך אפשר לקבל הכרה כנפגע עבודה גם בלי תאונה אחת מסוימת.
- דמי פגיעה – תשלום לתקופה שבה לא יכולתם לעבוד
נפגעתם בעבודה ואינכם מסוגלים לעבוד? מי זכאי לדמי פגיעה מהביטוח הלאומי, לכמה זמן, איך מחושב התשלום ומה קורה בימים הראשונים אחרי הפגיעה.
- ועדה רפואית לנכות מעבודה – איך מתכוננים
אחרי תאונת עבודה, הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי קובעת אם יש נכות ובאיזה שיעור. מה היא בודקת, מה מכינים מראש, איך מתנהלים בדיון ומה עושים אם ההחלטה לא מקובלת עליכם.
- תאונה בדרך לעבודה או ממנה
נפלתם ברחוב בדרך למשמרת או נפגעתם בדרך הביתה? מתי הביטוח הלאומי רואה בזה תאונת עבודה, מה נחשב עצירה או סטייה מהדרך, ואילו חריגים קבע החוק.
- התקף לב בעבודה – מתי הוא מוכר כתאונת עבודה
התקף לב שקרה בעבודה או סמוך לה אינו מוכר אוטומטית. מה הביטוח הלאומי בודק, איזה תפקיד יש לאירוע חריג בעבודה ולגורמי הסיכון האישיים, ואיך בונים את התביעה.
- פגיעה נפשית בעבודה
חרדה, פוסט-טראומה או דיכאון אחרי אירוע בעבודה? מתי הביטוח הלאומי מכיר בפגיעה נפשית כפגיעה בעבודה, מה ההבדל בין אירוע חריג לשחיקה מצטברת ומה צריך להוכיח.
שאלות נפוצות
השאלות שחוזרות אצלנו בנושא מחלת מקצוע – הכרה וזכויות בביטוח הלאומי. לחיצה על שאלה פותחת את התשובה.
4 שאלותמהי מחלת מקצוע?
מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות הביטוח הלאומי, והעובד חלה בה בזמן שהייתה קבועה ככזו, עקב עבודתו כשכיר או עקב עיסוקו כעצמאי.
נקבעו לי פחות מ-20% נכות לצמיתות. מה המשמעות?
נכות לצמיתות בשיעור 9% עד 19% מזכה במענק חד-פעמי ולא בקצבה חודשית. נכות לצמיתות בשיעור נמוך מ-9% אינה מזכה בגמלה.
איך מערערים על החלטת הוועדה הרפואית?
מגישים ערר מנומק לוועדה הרפואית לעררים, בתוך המועד שנקבע במכתב ההחלטה. על החלטת ועדת העררים אפשר לערער לבית הדין האזורי לעבודה, בשאלה משפטית בלבד.
האם אפשר לתבוע גם את המעסיק?
בנסיבות מסוימות כן – כשאפשר להוכיח שהמחלה נגרמה בגלל רשלנות של המעסיק. התביעה מוגשת נגד המעסיק ונגד חברת הביטוח שלו.
המידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו.
ספרו לי
מה קרה.
שלושה שדות. אני חוזר אליכם אישית בשעות הפעילות. ייעוץ ראשוני ללא התחייבות.
073-728-7503