ביטוח לאומי דחה תאונת עבודה כי ברשומה הרפואית נכתב "ללא חבלה" ופניתי לרופא באיחור. אפשר עדיין לקבל הכרה?
- בית המשפט
- בית הדין האזורי לעבודה נוף הגליל-נצרת
- מספר תיק
- ב"ל 65763-10-25
- תאריך
- 15 בנובמבר 2026
- הצדדים
- ראמי מזאוי נ' המוסד לביטוח לאומי
- הפגיעה
- מכה בברך ימין (חבלה בשפת מיכל מתכת), שבעקבותיה עבר התובע ניתוח בברך
נסיבות המקרה
התובע, יליד 1988, עבד כרתך אצל קבלן מתכות במפעל באזור התעשייה בר לב. ב-20.7.2023, בסביבות 14:30, הוא ריתך בתוך מיכל חלב מנירוסטה. קוטר המיכל היה כמטר וגובהו כשלושה מטרים, ונכנסו ויצאו ממנו בסולם חבלים מתנדנד.
לפי גרסתו, הוא יצא מהמיכל להפסקה. כשפלג גופו העליון כבר היה בחוץ, הוא הרים את הברך הימנית והיא נחבטה בשפת המיכל. המעסיק השגיח עליו מלמעלה ושמע את המכה. התובע המשיך לעבוד, עד שעבר ניתוח בברך ב-27.12.2023.
ב-9.10.2024 דחה המוסד לביטוח לאומי את תביעתו להכיר באירוע כתאונת עבודה. הנימוק היה שלא הוכח אירוע תאונתי שאירע תוך כדי העבודה ובגללה. התובע פנה לבית הדין האזורי לעבודה.
הפגיעה והנזק
הפגיעה היא מכה בברך ימין. לדברי התובע, הברך התנפחה רק בערב, והוא חשב שהכאב יעבור. לפי התיק הרפואי, הוא פנה לרופא המשפחה ב-28.7.2023, ובאוגוסט 2023 פנה לאורתופד. בדצמבר 2023 עבר ניתוח בברך.
חשוב לדעת: פסק הדין לא קבע שיעור נכות. הוא גם לא הכריע אם הליקוי בברך נגרם מהמכה. השאלה היחידה שנדונה הייתה אם האירוע עצמו הוא תאונת עבודה.
טענות הצדדים
ביטוח לאומי טען:
- הגרסאות של התובע ושל עדיו התפתחו והשתנו עם הזמן.
- המעסיק לא ראה את המכה בעיניו, ובחקירה לא זכר באיזו ברך מדובר.
- התובע פנה לאורתופד רק כחודש אחרי האירוע, ולא תיאר לו איך נפגע.
- במסמך רפואי מאוגוסט 2023 נרשם "ללא חבלה".
- בסיכום האשפוז מדצמבר 2023 נרשם שהתובע סובל מכאבי ברך "מזה שנה".
התובע הציג גרסה של מכה בשפת המיכל ביציאה להפסקה. הוא נתמך בעדות המעסיק ובעדות של עובד נוסף. הוא גם הסביר את הרישומים הרפואיים: לדבריו, לא הבין מה פירוש המילה "חבלה". הוא אמר שסיפר לרופא על המכה אבל הרופא לא רשם זאת. את הרישום "מזה שנה" הסביר בלחץ שהיה בו לפני הניתוח.
ההכרעה
בית הדין קיבל את התביעה והכיר באירוע מ-20.7.2023 כתאונת עבודה.
בית הדין לא מינה מומחה רפואי, והסביר זאת בשני נימוקים:
- הפגיעה חיצונית ונראית לעין.
- התובע לא נעדר מהעבודה בתקופת דמי הפגיעה.
לפי פסק הדין, את הקשר בין התאונה לליקוי בברך תבחן הוועדה הרפואית, אם התובע יגיש תביעה לקביעת נכות.
ביטוח לאומי חויב לשלם לתובע 4,000 ש"ח שכר טרחת עורך דין. נקבע שאפשר לערער לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום.
נימוקי בית המשפט
המבחן המשפטי
בית הדין הזכיר את הכללים הבאים:
- ההגדרה בחוק: לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, תאונת עבודה היא תאונה שאירעה תוך כדי העבודה ובגללה.
- ההגדרה בפסיקה: "תאונה" היא אירוע פתאומי שאפשר לאתר בזמן ובמקום, שגרם לחבלה שהצריכה טיפול רפואי או אי כושר.
- החזקה שבסעיף 83: כשהוכח שהתאונה אירעה במהלך העבודה, מניחים שהיא אירעה גם בגלל העבודה, אלא אם הוכח אחרת.
מהימנות העדויות
בית הדין מצא שגרסת התובע נשארה עקבית, מטופס התביעה ועד העדות בבית הדין. הוא מצא את התובע ואת עדיו מהימנים, מהסיבות הבאות:
- עדות המעסיק: הוא אישר שקרא לתובע לצאת להפסקה, ושמע את החבטה ואת אנחת הכאב.
- עדות העובד הנוסף: הוא ראה את התובע צולע ושמע ממנו על המכה.
- התאמה בלוחות הזמנים: הזמנים שתיארו התובע והמעסיק תאמו זה לזה.
- אחרי האירוע: התובע לא חזר לעבודה פיזית באותו יום.
בית הדין קבע שהעובדה שהאירוע לא דווח לממונה הבטיחות במפעל אינה שוללת את התאונה, משום שהמעסיק הישיר ידע עליה מיד. לגבי הסתירות שהעלה ביטוח לאומי, נקבע שהן נוגעות לפרטים שוליים באירוע מהיר, ולא ללב הגרסה.
התיעוד הרפואי: שתיקה מול סתירה
בית הדין הזכיר שהרשומה הרפואית הראשונה מקבלת משקל רב. עם זאת, היא אינה ראיה מכרעת, ואפשר לסתור אותה בעדויות מהימנות.
בית הדין הבחין בין שני סוגים של רשומה:
- רשומה ששותקת על האירוע, כלומר לא מזכירה אותו.
- רשומה שסותרת את האירוע.
על בסיס ההבחנה הזו נקבע שהרישום "ללא חבלה" אינו שולל את התאונה.
בית הדין נתן משקל גם לנתונים הבאים מהתיק הרפואי:
- ביקור מוקדם: התובע פנה לרופא המשפחה כבר ב-28.7.2023, שמונה ימים אחרי האירוע.
- מסמך האורתופד מאוגוסט: נרשם בו שהכאבים נמשכים "חודש", וזה מתאים למועד האירוע.
- הסברי התובע: בית הדין קיבל את הסברו שלא הבין את המילה "חבלה", ושסיפר לרופא על המכה אף שהדבר לא נרשם.
- הרישום "מזה שנה": בית הדין קיבל את הסבר התובע ללחץ שהיה בו לפני הניתוח. ביטוח לאומי לא הציג ראיה לכאבים קודמים בברך.
מה אפשר ללמוד מזה
להבנתי, המסר המרכזי הוא שרישום רפואי שאינו מזכיר את המכה, או אפילו מציין "ללא חבלה", אינו סוף הסיפור. בית הדין בחן את התמונה כולה:
- עקביות הגרסה לאורך הזמן.
- עדויות של אנשים שהיו במקום.
- התאמת לוחות הזמנים.
- רישומים אחרים בתיק הרפואי שתומכים במועד האירוע.
המשמעות המעשית לעובדים שלא דיווחו מיד, או שהרופא לא רשם אצלם את סיפור הפגיעה:
- עדים: בפסק הדין הזה היה חשוב שהמעסיק ועובד נוסף יכלו לספר מה שמעו וראו באותו יום. כדאי לזכור מי היה בסביבה כשקרה האירוע.
- התיק הרפואי המלא: הביקור אצל רופא המשפחה כשבוע אחרי האירוע עזר לבית הדין, אף שלא היה המסמך שביטוח לאומי הסתמך עליו. כדאי לבדוק את התיק המלא, ולא רק את המסמך שצוטט בהחלטת הדחייה.
- ספרו לרופא איך נפגעתם: כשמספרים לרופא על פגיעה בעבודה, כדאי לתאר במפורש מה קרה ולוודא שזה נרשם. בתיק הזה, השמטה של הרופא הפכה לטענה מרכזית נגד העובד.
- שלב אחרי שלב: הכרה באירוע כתאונת עבודה היא שלב אחד בלבד. השאלה אם הליקוי נגרם מהתאונה, ובאיזה שיעור נכות, נבחנת בנפרד בוועדה רפואית. מי שמגיע לשלב הזה ולא מרוצה מהתוצאה יכול לקרוא על ערעור על ועדה רפואית של ביטוח לאומי.
מגבלות ההסתמכות על פסק הדין
- ערכאה אזורית: זהו פסק דין של בית דין אזורי לעבודה, והוא אינו תקדים מחייב.
- סופיות: לא ידוע לנו אם פסק הדין הפך לחלוט או שהוגש עליו ערעור. בית הדין הארצי עשוי להגיע למסקנה אחרת.
- תלוי בעובדות ובמהימנות: התוצאה נשענה במידה רבה על כך שבית הדין האמין לתובע ולעדיו, ועל ראיות ספציפיות כמו הביקור המוקדם אצל רופא המשפחה. בתיק אחר, בלי עדים או עם גרסאות שסותרות זו את זו בעיקר, התוצאה עלולה להיות שונה.
- לא הכרה בנכות: פסק הדין אינו קובע שהליקוי בברך נגרם מהתאונה, ואינו קובע זכאות לגמלה כלשהי מעבר להכרה באירוע.
- לא ייעוץ משפטי: הניתוח הזה הוא הסבר כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי שמותאם למקרה שלכם.
נפגעתם בעבודה וביטוח לאומי דחה את התביעה בגלל רישום רפואי או דיווח מאוחר? אתם מוזמנים ליצור קשר עם המשרד לבדיקת המקרה שלכם.
שאלות נפוצות
ברשומה הרפואית כתוב "ללא חבלה". ביטוח לאומי יכול לדחות בגלל זה תאונת עבודה?
בפסק הדין הזה נקבע שהרישום "ללא חבלה" לא שולל את התאונה. בית הדין הבחין בין רשומה ששותקת על האירוע לבין רשומה שסותרת אותו. הוא קבע שהרשומה הראשונה מקבלת משקל רב, אבל אפשר לסתור אותה בעדויות מהימנות.
הלכתי לאורתופד רק חודש אחרי שנפגעתי בעבודה. זה מפיל את התביעה לתאונת עבודה?
בתיק הזה לא. התובע פנה לרופא המשפחה כשמונה ימים אחרי האירוע, ובמסמך האורתופד נרשמו כאבים של "חודש", וזה התאים למועד האירוע. בית הדין גם קיבל את הסברו שהברך התנפחה רק בערב ושחשב שהכאב יעבור.
לא דיווחתי לממונה הבטיחות על התאונה בעבודה. זה אומר שלא יכירו בה?
בפסק הדין נקבע שהיעדר דיווח לממונה הבטיחות במפעל אינו שולל את התאונה, כשהמעסיק הישיר ידע עליה מיד. במקרה הזה המעסיק שמע את המכה בזמן אמת.
אף אחד לא ראה בעיניים את המכה בעבודה. אפשר בכל זאת להוכיח תאונת עבודה?
כאן המעסיק לא ראה את המכה, אבל שמע את החבטה ואת אנחת הכאב. עובד נוסף ראה את התובע צולע ושמע ממנו על המכה. בית הדין מצא את העדויות מהימנות, וקבע שלוחות הזמנים שתיארו התובע והמעסיק תאמו.
יש סתירות קטנות בין מה שאני אמרתי לבין מה שהעדים אמרו. זה יפיל את התביעה לתאונת עבודה?
בפסק הדין הזה נקבע שהסתירות נגעו לפרטים שוליים באירוע מהיר, ולא לליבת הגרסה. לכן הן לא פגעו באמינות התובע. בית הדין התרשם שגרסת התובע נשארה עקבית מטופס התביעה ועד העדות.
אם התאונה קרתה בזמן העבודה, צריך גם להוכיח שהיא קרתה בגלל העבודה?
לפי סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי, כפי שהוזכר בפסק הדין, כשהוכחה תאונה במהלך העבודה מניחים שהיא אירעה גם בגלל העבודה. זה המצב אלא אם הוכח אחרת.
הכירו לי בתאונת עבודה. זה אומר שהכירו גם בנכות?
לא. בפסק הדין נקבע שהקשר בין התאונה לליקוי בברך ייבחן בוועדה הרפואית, אם התובע יגיש תביעה לקביעת נכות. ההכרה באירוע היא שלב נפרד.
תוך כמה זמן אפשר לערער על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בתביעה נגד ביטוח לאומי?
בפסק הדין הזה נקבע שאפשר לערער לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום.
אסמכתאות
- פסיקהב"ל 65763-10-25 ראמי מזאוי נ' המוסד לביטוח לאומי (בית הדין האזורי לעבודה נוף הגליל-נצרת, 15.11.2026), פורסם בנבו
- חקיקהחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, סעיף 79
- חקיקהחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, סעיף 83
כל מקרה נבחן לגופו ולפי נסיבותיו. אין בפסק דין אחד כדי ללמד על התוצאה במקרה אחר. האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.
