073-728-7503
מה פסקו? · תאונות דרכים

האם מנכים מפיצויי תאונת דרכים את כל קצבת הנכות הכללית של ביטוח לאומי, כשחלק מהנכות היה קיים עוד לפני התאונה?

4 דקות קריאה15 צפיות

בית המשפט
בית-המשפט העליון
מספר תיק
רע"א 3953/01
תאריך
18 במאי 2003
הצדדים
פרלה עמר נ' 1. אליהו חברה לביטוח בע"מ 2. עודד לוקומיש
הפגיעה
החמרה של נכות קודמת בעקבות תאונת דרכים (נכות משוקללת של 43%, כמחציתה נקבעה כנובעת מהתאונה)
מעמד
פסק דין סופי – בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ע"א 3464/99), שנדונה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור; הערעור התקבל.

נסיבות המקרה

המבקשת, פרלה עמר, סבלה ממגבלות רפואיות שונות עוד לפני שנפגעה בתאונת דרכים. בשלב מסוים היא תבעה מהמוסד לביטוח לאומי קצבת נכות כללית, אך התביעה נדחתה: שיעור הנכות שלה היה נמוך מסף של 40% שהיה קבוע בחוק הביטוח הלאומי.

כעבור שנים נפגעה בתאונת דרכים ומצבה החמיר. נכותה המשוקללת הוערכה ב-43%, וכך עברה את הסף ונעשתה זכאית לקצבה. לא הייתה מחלוקת שבלי התאונה היא לא הייתה מגיעה לסף.

היא הגישה תביעת פיצויים נגד הנהג (עודד לוקומיש) ונגד מבטחת הרכב (אליהו חברה לביטוח). השאלה שעמדה במרכז ההליך הייתה איזה חלק מתגמולי הביטוח הלאומי יש לנכות מהפיצויים שתקבל.

הפגיעה והנזק

מומחים שמינה בית המשפט קבעו כי כמחצית מנכותה של המבקשת נובעת מהתאונה. המחצית האחרת אינה קשורה לתאונה.

החומר שבפנינו אינו מפרט את סוג הפגיעות, את סכום הפיצויים שנפסק או את סכום התגמולים של המוסד לביטוח לאומי.

טענות הצדדים

המבקשת (הנפגעת) טענה שניכוי מלא של התגמולים יותיר אותה עם פיצוי חסר, ושהוא סותר פסיקה קודמת.

המשיבים (הנהג והמבטחת) טענו שאם ינוכה רק חלק מהתגמולים, הם עלולים לשלם פעמיים: פעם אחת לנפגעת, ופעם נוספת למוסד לביטוח לאומי אם יתבע מהם השבה של כל הקצבה.

ההכרעה

ההליך עבר שלוש ערכאות:

  • בית משפט השלום פסק פיצויים והורה לנכות מהם מחצית מתגמולי המוסד, בהתאם לחלק היחסי של הנכות שנגרם בתאונה.
  • בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו קיבל את ערעור הנהג והמבטחת והורה לנכות את כל התגמולים. לדבריו, התאונה היא שהקימה את הזכאות כולה, ולכן המזיק חשוף לתביעת השבה של המוסד על כל הקצבה.
  • בית המשפט העליון (השופט ריבלין, בהסכמת המשנה לנשיא לוין והשופט אנגלרד) דן בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור, וקיבל את הערעור. פסק הדין של המחוזי בוטל, ופסק הדין של בית משפט השלום, שקבע ניכוי של מחצית, הושב על כנו.

המבטחת (המשיבה 1) חויבה בהוצאות המבקשת ובשכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ש"ח.

נימוקי בית המשפט

זכות השיפוי של המוסד היא זכות תחלוף. לפי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי, המוסד יכול לתבוע מהמזיק שיפוי על הגמלאות ששילם. בית המשפט קבע שזו זכות תחלוף (סוברוגציה): המוסד "נכנס לנעליו" של הנפגע. לכן זכותו נגזרת מזכות הנפגע כלפי המזיק ואינה יכולה להיות רחבה ממנה. המזיק חב רק בגין הנכות שגרם בתאונה, ולכן גם המוסד רוכש זכות רק לגבי החלק בתגמולים שמשקף את הנכות הזו.

איזה קשר סיבתי קובע. בית המשפט הבחין בין שני סוגי קשר. הקשר הרלוונטי לניכוי הוא הקשר בין העוולה לבין הנזק. הקשר העובדתי בין התאונה לבין "הסרת המחסום" לזכאות אינו קובע. התאונה אמנם הביאה לזכאות לכל הקצבה, אבל גרמה רק לחלק מהנכות.

עילה ישירה של המוסד נגד המזיק. בית המשפט ציין שייתכן שלמוסד יש עילה ישירה ועצמאית נגד המזיק. השאלה הושארה בצריך עיון, כלומר בלי הכרעה. נקבע שבכל מקרה אין לה השפעה על סכום הניכוי.

קביעת הנכות של ביטוח לאומי אינה מכריעה כאן. נקבע שדרגת נכות כללית שקבע המוסד לביטוח לאומי אינה "קביעה על-פי דין" לפי סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הסיבה היא שהיא אינה משייכת את הנכות לתאונה מסוימת. מאותה סיבה אין להסתמך עליה גם בחישוב הניכוי.

נוסחת הניכוי. מחשבים את היחס בין הנכות שבית המשפט קבע כתוצאה מהעוולה לבין הנכות הכוללת, ומכפילים את היחס הזה בסכום התגמולים. במקרה הזה היחס היה מחצית.

ניכוי גם כשהמוסד אינו תובע. בשולי הדברים צוין שהמוסד לא הגיש תביעת השבה, ושעילתו התיישנה. ועדיין, לפי הלכה קודמת שנקראת "הלכת כליף", מנכים את התגמולים גם כשהמוסד אינו תובע, כדי למנוע כפל פיצוי.

מה אפשר ללמוד מזה

להבנתי, המסר המרכזי הוא שנכות קודמת לא אמורה "להעניש" את הנפגע. גם אם התאונה היא שהעבירה אותו את סף הזכאות לקצבת נכות כללית, מנכים מהפיצויים רק את חלק הקצבה שמתאים לנכות שהתאונה גרמה.

המשמעות המעשית היא שבתביעות שבהן לנפגע יש מצב רפואי קודם, להפרדה בין הנכות שנגרמה בתאונה לבין הנכות הקודמת יש חשיבות כפולה. ההפרדה משפיעה על גובה הפיצוי עצמו, וגם על השאלה כמה ינוכה ממנו בגלל תגמולי ביטוח לאומי. כדוגמה תיאורטית בלבד: אם בית המשפט קבע שרבע מהנכות הכוללת נובע מהתאונה, לפי הנוסחה שנקבעה ינוכה רבע מהתגמולים.

עוד נקודה מעשית: לפי פסק הדין, דרגת הנכות הכללית שקבע ביטוח לאומי אינה מחליפה את קביעת בית המשפט לגבי החלק שנובע מהתאונה. לכן חשוב שחוות הדעת הרפואיות בתביעת הפיצויים יתייחסו במפורש לשאלה הזו. אם גם אצלכם חברת הביטוח טוענת שהבעיה הרפואית קיימת "מקודם", אפשר לקרוא על מצב דומה בשאלה נפגעתי מאחור ויש לי פריצת דיסק, וחברת הביטוח אומרת שזה מגיל. מידע כללי על הליך התביעה מופיע בעמוד עורך דין תאונת דרכים: מה הוא עושה ומתי כדאי לפנות.

מגבלות ההסתמכות על פסק הדין

  • פסק הדין ניתן בשנת 2003. מאז ייתכן שחלו שינויים בחקיקה ובפסיקה, למשל בתנאי הזכאות לקצבת נכות כללית ובשיעורי הסף. אין להניח שהסף של 40% שהוזכר בפסק הדין הוא התנאי שחל היום.
  • ההכרעה נשענה על עובדות מסוימות: הוסכם שבלי התאונה לא הייתה זכאות, ומומחי בית המשפט חילקו את הנכות חלוקה ברורה. במקרים אחרים התמונה הרפואית עשויה להיות מורכבת יותר.
  • השאלה אם למוסד לביטוח לאומי יש עילה ישירה ועצמאית נגד המזיק לא הוכרעה בפסק הדין.
  • הניתוח מבוסס על תמצית של פסק הדין ולא על נוסחו המלא. אין בו ייעוץ משפטי, וכל מקרה צריך בחינה לפי נסיבותיו.

אם נפגעתם בתאונת דרכים והיה לכם מצב רפואי עוד לפני התאונה, ואתם רוצים להבין איך זה משפיע על הפיצוי ועל הניכוי של קצבאות ביטוח לאומי, אפשר ליצור קשר עם המשרד לבדיקת המקרה שלכם.

שאלות נפוצות

האם פסק הדין מתייחס רק לנכות כללית או גם לנכות מעבודה?

פסק הדין מתייחס למצב בו הנפגע מקבל נכות כללית. לגבי נכות מעבודה קיימים כללים שונים.

האם מנכים מפיצויי תאונת דרכים את כל קצבת הנכות הכללית כשהייתה נכות קודמת?

בפסק הדין הזה (רע"א 3953/01, בית המשפט העליון, 18.5.2003) נקבע שלא. אף שהתאונה היא שהעבירה את הנפגעת את סף הזכאות לקצבה, נוכה מהפיצויים רק החלק בתגמולים שמשקף את הנכות שהתאונה גרמה, כלומר מחצית.

מה היו נסיבות המקרה בפסק הדין על ניכוי קצבת נכות כשיש נכות קודמת?

לנפגעת היו מגבלות רפואיות עוד לפני התאונה, ותביעתה לקצבת נכות כללית נדחתה כי שיעור הנכות היה נמוך מסף של 40% שהיה קבוע אז בחוק. אחרי תאונת הדרכים נכותה המשוקללת הוערכה ב-43%, והיא נעשתה זכאית לקצבה. מומחי בית המשפט קבעו שכמחצית מנכותה נובעת מהתאונה.

איך מחשבים כמה מקצבת הביטוח הלאומי ינוכה מפיצויי תאונת דרכים?

לפי הנוסחה שנקבעה בפסק הדין, מחשבים את היחס בין הנכות שבית המשפט קבע כתוצאה מהתאונה לבין הנכות הכוללת, ומכפילים את היחס הזה בסכום התגמולים. במקרה הזה היחס היה מחצית. כדוגמה תיאורטית בלבד: אם נקבע שרבע מהנכות הכוללת נובע מהתאונה, ינוכה רבע מהתגמולים.

מה החליטו הערכאות השונות בתיק על ניכוי קצבת הנכות?

בית משפט השלום הורה לנכות מחצית מתגמולי המוסד. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הורה לנכות את כל התגמולים, משום שהתאונה הקימה את הזכאות כולה. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, ביטל את פסק הדין של המחוזי והשיב על כנו את פסק הדין של בית משפט השלום.

מה זו זכות תחלוף של ביטוח לאומי מול חברת הביטוח של הרכב?

לפי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי, המוסד יכול לתבוע מהמזיק שיפוי על הגמלאות ששילם. בפסק הדין נקבע שזו זכות תחלוף: המוסד "נכנס לנעליו" של הנפגע, ולכן זכותו נגזרת מזכות הנפגע ואינה רחבה ממנה. המזיק חב רק בגין הנכות שגרם, וגם המוסד רוכש זכות רק לגבי החלק בתגמולים שמשקף את הנכות הזו.

חברת הביטוח טענה שתשלם פעמיים אם ינוכה רק חלק מהקצבה – מה נקבע?

הנהג והמבטחת טענו שאם ינוכה רק חלק מהתגמולים, הם עלולים לשלם גם לנפגעת וגם למוסד לביטוח לאומי אם יתבע השבה של כל הקצבה. בית המשפט העליון קבע שזכות המוסד נגזרת מזכות הנפגע ומוגבלת לחלק שמשקף את הנכות מהתאונה. השאלה אם יש למוסד עילה ישירה ועצמאית נגד המזיק הושארה בצריך עיון, ונקבע שבכל מקרה אין לה השפעה על סכום הניכוי.

האם דרגת הנכות הכללית שקבע ביטוח לאומי מחייבת בתביעת תאונת דרכים?

בפסק הדין נקבע שדרגת נכות כללית שקבע המוסד לביטוח לאומי אינה "קביעה על-פי דין" לפי סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, משום שהיא אינה משייכת את הנכות לתאונה מסוימת. מאותה סיבה אין להסתמך עליה גם בחישוב הניכוי.

האם מנכים את קצבת הביטוח הלאומי מהפיצוי גם כשהמוסד לא תבע השבה?

כן, לפי מה שצוין בפסק הדין. המוסד לא הגיש תביעת השבה ועילתו התיישנה, ועדיין, לפי הלכה קודמת שנקראת "הלכת כליף", מנכים את התגמולים גם כשהמוסד אינו תובע, כדי למנוע כפל פיצוי.

האם אפשר להסתמך היום על פסק הדין משנת 2003 על ניכוי קצבת נכות?

בזהירות. מאז ייתכן שחלו שינויים בחקיקה ובפסיקה, למשל בתנאי הזכאות לקצבת נכות כללית ובשיעורי הסף, ואין להניח שהסף של 40% חל היום. ההכרעה גם נשענה על עובדות מסוימות, כמו חלוקה ברורה של הנכות על ידי מומחי בית המשפט, והניתוח מבוסס על תמצית ולא על הנוסח המלא.

אסמכתאות

כל מקרה נבחן לגופו ולפי נסיבותיו. אין בפסק דין אחד כדי ללמד על התוצאה במקרה אחר. האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.

מצאתם טעות או מידע לא מעודכן?
מה הבעיה?

הדיווח אנונימי. אין צורך בפרטים אישיים, ולא נחזור אליכם. לשאלה על המקרה שלכם: דברו איתי.

יש לכם מקרה דומה?שיחת ייעוץ ראשונית, ללא התחייבות.
דברו איתי בוואטסאפ

ספרו לי
מה קרה.

שלושה שדות. אני חוזר אליכם אישית בשעות הפעילות. ייעוץ ראשוני ללא התחייבות.

073-728-7503

או ישירות:

דברו איתי בוואטסאפ

ההודעות בוואטסאפ נענות בשעות הפעילות.