דיווחתי על טנטון וסחרחורות רק זמן מה אחרי תאונת הדרכים: האם המומחה רשאי להפחית לי את הנכות בגלל האיחור?
- בית המשפט
- בית משפט השלום ברמלה
- מספר תיק
- ת"א 41049-04-22
- תאריך
- 16 בנובמבר 2026
- הצדדים
- פלוני ואח' נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ
- הפגיעה
- פגיעה אורתופדית בעמוד השדרה הצווארי ובגב התחתון, טנטון וסחרחורות
- סכום שנפסק
- 638,291 ₪
נסיבות המקרה
בדצמבר 2020 נסעו בני זוג, שניהם בני 45 באותה עת, בנתיבי איילון. רכבם נפגע מאחור מרכב שנהגו לא הבחין שהתנועה נעצרה. מנורה, המבטחת של הרכב הפוגע, הודתה בחבות, כך שלא היה ויכוח על עצם החובה לפצות. המחלוקת נסבה על היקף הנכות של כל אחד מבני הזוג ועל גובה הפיצוי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום ברמלה (ת"א 41049-04-22, השופט זיוון אלימי).
הפגיעה והנזק
הבעל: מומחה בית המשפט בתחום האורתופדיה קבע לו נכות של 10% בעמוד השדרה הצווארי, אך ייחס שני שלישים ממנה למצב קודם. כך נותרו 3.4% בגין התאונה.
האישה, עורכת דין עצמאית:
- בתחום האורתופדי נקבעו לה בסופו של דבר 3.5% בצוואר ו-5% בגב התחתון. המומחה עדכן את חוות דעתו במהלך חקירתו, בשל תאונה קודמת.
- בתחום אף אוזן גרון הייתה עיקר המחלוקת. המומחה מצא, על סמך בדיקות שכללו בדיקת VHIT חיובית, שהנכות מגיעה ל-10% בגין טנטון (צפצופים באוזניים) ו-20% בגין סחרחורות. אלא שאז הוא הפחית כל אחת מהן בחצי, משום שהתלונות תועדו באיחור.
טענות הצדדים
החומר שעמד לרשותנו אינו מפרט את טענות הצדדים לעומק. ממנו עולה שהמחלוקת המרכזית הייתה בשאלה אם נכון להפחית את הנכות בתחום אף אוזן גרון, ובאיזה שיעור, ומה המשקל התפקודי של טנטון וסחרחורות אצל מי שממשיכה לעבוד ואף משפרת את הכנסתה. עוד עולה שבמהלך הדיון הועלתה עמדה שלפיה אין לייחס דבר מהנכות למצב קודם, ושהתובעת דרשה בראש הנזק של פגיעה בכושר ההשתכרות בעתיד 1,888,867 ₪.
ההכרעה
לגבי האישה:
- בית המשפט סטה מחוות הדעת בתחום אף אוזן גרון וקבע 6.7% בגין טנטון ו-13.3% בגין סחרחורות. הנכות הרפואית המשוקללת הועמדה על 25.84%.
- הנכות התפקודית נקבעה על 17.2%.
- לא נפסק פיצוי על הפסדי שכר בעבר, כי לא הוכחה ירידה בהכנסות.
- על הגריעה מכושר ההשתכרות בעתיד נפסקו 479,381 ₪.
- עוד נפסקו 20,000 ₪ עזרת הזולת, 5,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות ו-52,945 ₪ נזק לא ממוני.
- סך הפיצוי לאישה: 557,326 ₪.
לגבי הבעל:
- בית המשפט אימץ את קביעת המומחה (3.4%) וקבע נכות תפקודית זהה.
- לא נפסק פיצוי על הפסדי שכר בעבר.
- על הגריעה מכושר ההשתכרות בעתיד נפסק סכום גלובלי של 68,000 ₪.
- סך הפיצוי לבעל: 80,965 ₪.
התוצאה: מנורה חויבה לשלם לבני הזוג 638,291 ₪. בתוספת שכר טרחת עורך דין של 13% בצירוף מע"מ (97,914 ₪) והחזר אגרה משוערך, הסכום הכולל הגיע ל-737,152 ₪.
נימוקי בית המשפט
הפחתה בגלל דיווח מאוחר. בית המשפט הבחין בין שתי אפשרויות. אם המומחה סבור שהאיחור בדיווח מונע את הקשר הסיבתי בין התסמינים לתאונה, עליו לומר זאת במפורש ולקבוע 0% בגין התאונה. אבל המומחה לא קבע כך: הוא לא הטיל ספק באמינות התלונות ולא הצביע על אירוע מאוחר שיכול להסביר אותן. במצב כזה, הפחתה של מחצית רק בגלל האיחור היא, לפי בית המשפט, שרירותית ואין לה בסיס רפואי.
מצב קודם. מנגד, בית המשפט לא קיבל את העמדה שאין לנכות דבר בגין העבר. במסמכים רפואיים משנת 2013 ואילך תועדו תלונות על טנטון וסחרחורות, ולכן שליש מהנכות יוחס למצב שקדם לתאונה.
המשקל התפקודי של טנטון וסחרחורות. בתחום האורתופדי הושוותה הנכות התפקודית לנכות הרפואית. בתחום אף אוזן גרון היא הועמדה על כמחצית מהנכות הרפואית (3.3% בטנטון ו-6.7% בסחרחורות). בית המשפט סקר את הפסיקה, שלפיה לטנטון בדרך כלל אין משמעות תפקודית מובהקת, ואילו משקלן של סחרחורות תלוי בתדירותן ובאופי העיסוק. הוא גם התחשב בכך שהאישה המשיכה לעבוד במקצועה ושכרה אף עלה בארבע השנים שאחרי התאונה.
פגיעה בכושר ההשתכרות למרות עלייה בהכנסה. בית המשפט קבע שגם מי שהכנסתו לא נפגעה עלול להיפגע בעתיד, למשל בקידום, בפיתוח העסק או במעבר לעבודה אחרת. החישוב נעשה על בסיס שכר של 32,831 ₪ בחודש (שילוש השכר הממוצע במשק, נטו) וגריעה של 5,647 ₪ בחודש. הסכום שנפסק עמד בגבולות 50% מהתחשיב האקטוארי עד גיל 70, ובלי פיצוי על הפסדי פנסיה, משום שהתובעת עצמאית.
הבעל. לא נפסק לו פיצוי על הפסדי שכר בעבר, משום שלא הוכח שאפשר היה לפדות את ימי המחלה שניצל. הסכום הגלובלי לעתיד נפסק משום שהנכות עלולה להשפיע על יכולתו לעבוד בעתיד.
מה אפשר ללמוד מזה
המשמעות המעשית, להבנתי, היא שאיחור בדיווח על תסמינים אינו מוביל אוטומטית להפחתה בנכות. השאלה היא אם יש לאיחור הסבר רפואי: האם הוא מצביע על כך שהתסמינים אינם קשורים לתאונה, או על אירוע אחר שגרם להם. מומחה שאינו קובע זאת אינו יכול, לפי פסק הדין, פשוט לחתוך את הנכות בשיעור שרירותי.
להבנתי, חשוב לשים לב גם לצד השני של ההכרעה: כשבתיק הרפואי מתועדות תלונות דומות מלפני התאונה, בית המשפט עשוי לייחס חלק מהנכות למצב קודם. לכן מי שסבל בעבר מתסמינים דומים צריך להיות מוכן לכך שהתיק הרפואי הקודם שלו ייבדק.
המשמעות המעשית לעצמאים ולמי שממשיכים לעבוד אחרי התאונה: עלייה בהכנסה לא סוגרת את הדלת לפיצוי על פגיעה בכושר ההשתכרות בעתיד. היא כן עשויה להשפיע על משקל הנכות התפקודית ועל אופן חישוב הפיצוי, כפי שקרה כאן, כשבית המשפט פסק רק חלק מהתחשיב האקטוארי. להבנתי, הגריעה החודשית שנקבעה תואמת את שיעור הנכות התפקודית (17.2%) מתוך בסיס השכר.
לקריאה נוספת על נושאים קרובים: פיצויים על צליפת שוט בתאונת דרכים, ופסק דין אחר שעסק בבסיס השכר לפי פוטנציאל ההשתכרות של נפגעת צעירה בתאונת דרכים.
מגבלות ההסתמכות על פסק הדין
- מדובר בפסק דין של בית משפט השלום, שאינו מחייב ערכאות אחרות כתקדים.
- לא ידוע לנו אם פסק הדין הפך לחלוט. ניתן לערער עליו לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 60 יום, והתוצאה עשויה להשתנות.
- ההכרעה נשענת על נסיבות ספציפיות: בדיקות שתמכו בתלונות, מומחה שלא פקפק באמינותן ולא הצביע על סיבה אחרת, ותיעוד רפואי קודם משנת 2013. בתיק עם נתונים שונים התוצאה עשויה להיות שונה.
- הניתוח מבוסס על תקציר פסק הדין ולא על כל טיעוני הצדדים, ואין לראות בו ייעוץ משפטי.
נפגעתם בתאונת דרכים, והתסמינים שלכם תועדו רק זמן מה אחריה, או שאתם ממשיכים לעבוד למרות הפגיעה? אפשר ליצור קשר עם המשרד לבדיקת המקרה שלכם.
שאלות נפוצות
מומחה הפחית לי נכות כי דיווחתי על טנטון באיחור, זה מותר?
בפסק הדין הזה נקבע שהפחתה של מחצית רק בגלל האיחור בדיווח היא שרירותית וחסרת בסיס רפואי. אם המומחה סבור שהאיחור שולל קשר לתאונה, עליו לקבוע זאת במפורש ולקבוע 0%. כאן המומחה לא קבע כך ולא פקפק באמינות התלונות, ולכן בית המשפט סטה מחוות דעתו.
מה קורה אם היו לי סחרחורות עוד לפני התאונה?
בפסק הדין תועדו תלונות על טנטון וסחרחורות במסמכים רפואיים משנת 2013 ואילך. לכן בית המשפט ייחס שליש מהנכות בתחום זה למצב קודם, ונקבעו 6.7% בטנטון ו-13.3% בסחרחורות.
כמה נכות תפקודית נותנים על טנטון וסחרחורות?
בתיק הזה הנכות התפקודית בתחום אף אוזן גרון הועמדה על כמחצית מהנכות הרפואית: 3.3% בטנטון ו-6.7% בסחרחורות. בית המשפט ציין שלפי הפסיקה לטנטון בדרך כלל אין משמעות תפקודית מובהקת, ואילו משקלן של סחרחורות תלוי בתדירותן ובאופי העבודה.
המשכורת שלי עלתה אחרי תאונת הדרכים, מגיע לי פיצוי על פגיעה בכושר השתכרות?
בפסק הדין נקבע שכן, אף שהכנסת הנפגעת עלתה בארבע השנים שאחרי התאונה. בית המשפט הסביר שגם מי שלא נפגע בשכרו עלול להיפגע בעתיד בקידום, בפיתוח העסק או במעבר לעבודה אחרת. נפסקו לה 479,381 ₪ בראש נזק זה.
איך חישבו את הפיצוי לעורכת הדין העצמאית על אובדן השתכרות בעתיד?
החישוב נעשה על בסיס שכר של 32,831 ₪ בחודש, שהוא שילוש השכר הממוצע במשק נטו, וגריעה של 5,647 ₪ בחודש. הסכום שנפסק עמד בגבולות 50% מהתחשיב האקטוארי עד גיל 70, ולא נפסק פיצוי פנסיוני משום שהיא עצמאית.
למה לא קיבלו פיצוי על הפסדי שכר בעבר?
לאישה לא נפסק פיצוי כזה כי לא הוכחה ירידה בהכנסותיה. לבעל לא נפסק פיצוי כזה כי לא הוכח שאפשר היה לפדות את ימי המחלה שניצל.
כמה פיצוי נפסק לבני הזוג בסך הכול?
מנורה חויבה לשלם 638,291 ₪: 557,326 ₪ לאישה ו-80,965 ₪ לבעל. בתוספת שכר טרחת עורך דין של 13% בצירוף מע"מ והחזר אגרה משוערך, הסכום הכולל הגיע ל-737,152 ₪.
מה קיבל הבעל שנפגע בצוואר בתאונה מאחור?
המומחה קבע לו 10% נכות בעמוד השדרה הצווארי, אך ייחס שני שלישים ממנה למצב קודם, כך שנותרו 3.4%. בית המשפט אימץ זאת ופסק לו סכום גלובלי של 68,000 ₪ על פגיעה בכושר ההשתכרות בעתיד, ובסך הכול 80,965 ₪.
פסק הדין הזה סופי?
לא ידוע לנו אם הוגש ערעור. על פסק הדין ניתן לערער לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 60 יום, ומדובר בפסק דין של בית משפט השלום שאינו מחייב ערכאות אחרות.
אסמכתאות
- פסיקהת"א 41049-04-22 פלוני ואח' נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, בית משפט השלום ברמלה (השופט זיוון אלימי), 16.11.2026
כל מקרה נבחן לגופו ולפי נסיבותיו. אין בפסק דין אחד כדי ללמד על התוצאה במקרה אחר. האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.
