מינוי ראומטולוג בתביעת תאונת דרכים, גם כשהאורתופד סבר שאין בכך צורך
- בית המשפט
- בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
- מספר תיק
- רע"א 64384-07-26
- תאריך
- 24 בספטמבר 2026
- הצדדים
- פלונית נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ
- הפגיעה
- כאבים כרוניים לאחר תאונת דרכים; אבחנה של פיברומיאלגיה
- מעמד
- פסק דין סופי – החלטה בבקשת רשות ערעור על החלטת ביניים. התיק הוחזר לבית משפט השלום להמשך הדיון.
במה עסק ההליך
נפגעת בתאונת דרכים ממרץ 2022 הגישה תביעה נגד חברת הביטוח לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, וביקשה שבית המשפט ימנה מומחים רפואיים בכמה תחומים, ובהם ראומטולוגיה. בית משפט השלום מינה מומחים בתחום האורתופדי והפסיכיאטרי, אך לא מינה ראומטולוג. במקום זאת קבע שהמומחה האורתופד יחווה את דעתו גם בשאלה אם יש צורך במינוי כזה.
המומחה האורתופד קבע לנפגעת נכות צמיתה של 3%, וכתב שאין צורך בראומטולוג. לדעתו, התסמינים מתאימים לפגיעת צליפת שוט, ואת אבחנת הפיברומיאלגיה, שניתנה יותר משנתיים אחרי התאונה, אפשר להסביר בנסיבות רפואיות אחרות. בעקבות זאת דחה בית משפט השלום את הבקשה פעם נוספת, והנפגעת הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.
מה טענו הצדדים
הנפגעת טענה שהאבחנה במרפאה הראומטולוגית היא ראשית ראיה מספקת, שעיכוב באבחון אופייני לתסמונת הזו, ושהאורתופד חרג מתחום מומחיותו כשהכריע בשאלת הקשר הסיבתי בתחום שאינו שלו.
חברת הביטוח טענה שמדובר בהחלטת ביניים שערכאת הערעור ממעטת להתערב בה, שחלפו יותר משנתיים בין התאונה לפנייה הראשונה לראומטולוג, שאין רצף טיפולי, ושהמומחה שמינה בית המשפט עצמו לא המליץ על המינוי.
מה נפסק
בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור והורה למנות מומחה ראומטולוג. אלה הנימוקים המרכזיים:
- המומחה מטעם בית המשפט הוא הדרך היחידה של נפגע להוכיח טענה רפואית בתביעה לפי החוק. לכן בתי המשפט נזהרים מאוד לפני שהם דוחים בקשה למינוי, וכשיש ספק מעדיפים למנות.
- ראשית ראיה היא רף נמוך. אין צורך באסמכתה חד-משמעית במסמכים הרפואיים, ודי בסבירות נמוכה לקשר בין המצב הרפואי לתאונה.
- חלוף הזמן לבדו אינו שולל את המינוי. היעדר רצף טיפולי או אבחנה מאוחרת אינם מספיקים כדי לדחות את הבקשה. את שאלת הקשר הסיבתי יבחן המומחה שימונה.
- אבחנה של פיברומיאלגיה מספיקה. בית המשפט הפנה לפסיקה של בית המשפט העליון שלפיה די אפילו באפשרות שהנפגע סובל מהתסמונת. כאן הייתה אבחנה מפורשת, שחזרה בכמה ביקורים.
- ההחלטה שייכת לבית המשפט, לא למומחה. מותר להתייעץ עם מומחה שכבר מונה, אבל בית המשפט אינו כבול להמלצתו ואינו רשאי להעביר אליו את ההכרעה. אורתופדיה וראומטולוגיה הן תחומים נפרדים, והשאלה אם הפיברומיאלגיה נגרמה מהתאונה צריכה להיבחן על ידי ראומטולוג.
התיק הוחזר לבית משפט השלום לצורך המינוי. לא נפסקו הוצאות.
מה אפשר ללמוד מההחלטה
ההחלטה עוסקת בשלב מוקדם של התביעה, ולא בגובה הפיצוי. היא אינה קובעת שלנפגעת יש נכות ראומטולוגית או שהתאונה גרמה לה, אלא רק שמגיע לה שמומחה מתאים יבדוק זאת.
עם זאת היא ממחישה שלושה דברים שחוזרים בתיקים כאלה:
- תיעוד רפואי של התלונות לאורך זמן הוא הבסיס לבקשה למינוי מומחה, גם כשהאבחנה עצמה מגיעה מאוחר.
- העובדה שמומחה בתחום אחד סבור שאין צורך במומחה בתחום אחר אינה סוף פסוק.
- חברת ביטוח שמתנגדת למינוי בטענה של שיהוי או היעדר רצף טיפולי אינה בהכרח צודקת מבחינה משפטית.
שאלות נפוצות
האם אפשר לבקש מינוי ראומטולוג בתביעת תאונת דרכים כשהאורתופד אמר שאין צורך?
בפסק הדין הזה (רע"א 64384-07-26, בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, 24.9.2026) בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור של הנפגעת והורה למנות מומחה ראומטולוג, אף שהמומחה האורתופד כתב שאין בכך צורך. התיק הוחזר לבית משפט השלום לצורך המינוי.
מה היו נסיבות התביעה בפסק הדין על מינוי ראומטולוג?
נפגעת בתאונת דרכים ממרץ 2022 תבעה את חברת הביטוח לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים וביקשה מינוי מומחים בכמה תחומים, ובהם ראומטולוגיה. בית משפט השלום מינה מומחים בתחום האורתופדי והפסיכיאטרי, וקבע שהאורתופד יחווה דעה גם על הצורך בראומטולוג. האורתופד קבע לה נכות צמיתה של 3% וכתב שאין צורך בראומטולוג.
למה האורתופד סבר שאין צורך בראומטולוג בתביעה?
לדעת המומחה האורתופד, התסמינים מתאימים לפגיעת צליפת שוט, ואת אבחנת הפיברומיאלגיה, שניתנה יותר משנתיים אחרי התאונה, אפשר להסביר בנסיבות רפואיות אחרות. בעקבות זאת דחה בית משפט השלום את הבקשה פעם נוספת.
האם אבחנה של פיברומיאלגיה מספיקה כדי למנות ראומטולוג בתביעת תאונת דרכים?
בפסק הדין הזה נקבע שכן. בית המשפט הפנה לפסיקה של בית המשפט העליון שלפיה די אפילו באפשרות שהנפגע סובל מהתסמונת, ובמקרה הזה הייתה אבחנה מפורשת שחזרה בכמה ביקורים.
מה זה ראשית ראיה למינוי מומחה רפואי בתאונת דרכים?
בפסק הדין נקבע שראשית ראיה היא רף נמוך: אין צורך באסמכתה חד-משמעית במסמכים הרפואיים, ודי בסבירות נמוכה לקשר בין המצב הרפואי לתאונה.
האם אבחנה שניתנה שנתיים אחרי התאונה מונעת מינוי מומחה?
בפסק הדין הזה נקבע שחלוף הזמן לבדו אינו שולל את המינוי. היעדר רצף טיפולי או אבחנה מאוחרת אינם מספיקים כדי לדחות את הבקשה, ואת שאלת הקשר הסיבתי יבחן המומחה שימונה.
מי מחליט על מינוי מומחה נוסף בתביעת תאונת דרכים – בית המשפט או המומחה?
לפי פסק הדין, ההחלטה שייכת לבית המשפט. מותר להתייעץ עם מומחה שכבר מונה, אבל בית המשפט אינו כבול להמלצתו ואינו רשאי להעביר אליו את ההכרעה. אורתופדיה וראומטולוגיה הן תחומים נפרדים, והשאלה אם הפיברומיאלגיה נגרמה מהתאונה צריכה להיבחן על ידי ראומטולוג.
למה בתי המשפט נזהרים לפני שהם דוחים בקשה למינוי מומחה בתאונת דרכים?
בפסק הדין הוסבר שהמומחה מטעם בית המשפט הוא הדרך היחידה של נפגע להוכיח טענה רפואית בתביעה לפי החוק. לכן בתי המשפט נזהרים מאוד לפני שהם דוחים בקשה למינוי, וכשיש ספק מעדיפים למנות.
מה טענה חברת הביטוח נגד מינוי הראומטולוג?
חברת הביטוח טענה שמדובר בהחלטת ביניים שערכאת הערעור ממעטת להתערב בה, שחלפו יותר משנתיים בין התאונה לפנייה הראשונה לראומטולוג, שאין רצף טיפולי, ושהמומחה שמינה בית המשפט עצמו לא המליץ על המינוי. בית המשפט המחוזי לא קיבל את הטענות וקיבל את הערעור.
האם ההחלטה קובעת שלנפגעת מגיע פיצוי על פיברומיאלגיה?
לא. ההחלטה עוסקת בשלב מוקדם של התביעה ולא בגובה הפיצוי. היא אינה קובעת שלנפגעת יש נכות ראומטולוגית או שהתאונה גרמה לה, אלא רק שמגיע לה שמומחה מתאים יבדוק זאת.
אסמכתאות
- פסיקהרע"א (מחוזי מרכז) 64384-07-26 פלונית נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (24.9.2026)
- חקיקהחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, סעיף 6א
- חקיקהתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, תקנה 2
- פסיקהרע"א 5462/22 פלוני נ' הראל חברה לביטוח בע"מ
- פסיקהרע"א 3007/12 פלונית נ' הראל
כל מקרה נבחן לגופו ולפי נסיבותיו. אין בפסק דין אחד כדי ללמד על התוצאה במקרה אחר. האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.
