073-728-7503

פגיעה נפשית בפעולת איבה – חרדה, הלם ופוסט טראומה

לא כל מי שנפגע בפעולת איבה נושא פצע גלוי. חרדה, הלם ופוסט טראומה הם פגיעות של ממש, וחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה מגדיר נכות כפגיעה בכושר לפעול, בין גופנית ובין שכלית. כדי לקבל הכרה צריך לקשור בין האירוע לבין המצב הנפשי ולתעד אותו מוקדם ככל האפשר.

דברו איתי בוואטסאפ073-728-7503

  • בוגר פרקליטות המדינה
  • חבר לשכת עורכי הדין בישראל
  • ליווי אישי בכל תיק
עו"ד אלעד בן ישי יושב בכורסה

פגיעה שלא רואים בעין

פיגוע, ירי לעבר יישוב, נפילת רקטה סמוך לבית או חדירה של מחבלים משאירים אחריהם לא רק פצועים בגוף. אנשים רבים חוזרים מהאירוע בלי שריטה, ובכל זאת מגלים שמשהו השתנה: קשה לישון, כל רעש מקפיץ, אי אפשר לחזור למקום, קשה להתרכז בעבודה. אצל חלקם התגובה חולפת, ואצל אחרים היא הופכת למצב מתמשך.

חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה מגדיר “נכות” כאובדן הכושר לפעול פעולה רגילה, בין גופנית ובין שכלית, או פחיתה של כושר זה, כתוצאה ממחלה, מהחמרת מחלה או מחבלה שאירעו עקב פגיעת איבה. המשמעות היא שגם פגיעה נפשית יכולה להיות בסיס להכרה.

מה נחשב פגיעת איבה

סעיף 1 לחוק מגדיר פגיעת איבה, בין היתר, כפגיעה מפעולות איבה של כוחות אויב או ארגון עוין, וכן פגיעה בשגגה בנסיבות של חשש סביר לפעולת איבה. ההגדרה המלאה וההליך מול הביטוח הלאומי מוסברים בעמוד נפגעי פעולות איבה – ההליך מול הביטוח הלאומי.

מה צריך להראות

  • מעורבות באירוע הייתם במקום, ראיתם, שמעתם או הייתם בסכנה ממשית.
  • אבחנה אבחון של פסיכיאטר או של גורם מוסמך אחר, שמתאר את המצב ואת חומרתו.
  • קשר סיבתי מדוע המצב הנפשי נובע מהאירוע ולא מגורם אחר.
  • השפעה על התפקוד בעבודה, במשפחה ובשגרה.

חרדה, הלם ופוסט טראומה – לא אותו דבר

בשעות ובימים שאחרי אירוע קשה, תגובה של הלם או חרדה חריפה היא תגובה אנושית שכיחה, ואצל רבים היא נחלשת עם הזמן. כשהתסמינים נמשכים, מחמירים או פוגעים ביכולת לתפקד, ייתכן שמדובר בהפרעה מתמשכת, כמו פוסט טראומה, דיכאון או הפרעת חרדה. ההבחנה נעשית בידי איש מקצוע, והיא חשובה גם לטיפול וגם לתביעה: הוועדה הרפואית בוחנת את המצב כפי שהתייצב, ולא רק את התגובה הראשונית. לכן מעקב טיפולי לאורך זמן מסייע להציג את התמונה האמיתית.

למה חשוב לפעול מוקדם

תגובה נפשית היא לעיתים הדבר הראשון שאנשים מנסים “להתגבר עליו לבד”. אבל ככל שעובר זמן בלי תיעוד, קשה יותר להראות שהמצב נובע מהאירוע. לכן כדאי:

  1. לפנות לטיפול – רופא משפחה, מרכז חוסן או פסיכיאטר – ולספר על האירוע.
  2. לרשום את מה שקרה – תאריך, מקום, מה חוויתם ומי היה איתכם.
  3. לשמור כל מסמך – סיכום ביקור, הפניה, מרשם.
  4. להגיש את התביעה לביטוח הלאומי, כמוסבר במאמר איך מגישים תביעה כנפגע פעולות איבה.

חיילים ואזרחים

החוק הזה עוסק באזרחים. מי שנפגע נפשית במסגרת שירות צבאי פונה במסלול אחר, מול משרד הביטחון – ראו פוסט טראומה משירות צבאי.

לסיכום

פגיעה נפשית מפעולת איבה היא פגיעה שהחוק מכיר בה, אבל ההכרה נשענת על ראיות. אם מצבכם קשה, פנו קודם לעזרה רפואית. לבדיקת הזכויות אפשר לפנות אליי.

המידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. כל מקרה נבחן לגופו.

משרד הביטחון ונפגעי איבה

נושאים נוספים בתחום

שאלות ותשובות

שאלות נפוצות

השאלות שחוזרות אצלנו בנושא פגיעה נפשית בפעולת איבה – חרדה, הלם ופוסט טראומה. לחיצה על שאלה פותחת את התשובה.

3 שאלות

לא נפצעתי בגוף. אפשר בכל זאת להגיש תביעה?

כן. ההגדרה של "נכות" בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה אינה מוגבלת לפגיעה גופנית, והיא כוללת גם פגיעה בכושר השכלי שנגרמה ממחלה או מחבלה עקב פגיעת איבה. מה שחשוב הוא להראות את הקשר בין האירוע לבין המצב.

לא הייתי בדיוק במקום הפיגוע, אלא בסביבה. זה משנה?

הקרבה לאירוע ומה שחוויתם בפועל ייבחנו, אבל אין כלל פשוט. סעיף 2 לחוק קובע שכשיש יסוד סביר להניח שאדם נפגע פגיעת איבה, רואים בפגיעה פגיעת איבה אם לא הוכח אחרת. עדיין צריך להראות שהייתם מעורבים באירוע ושנגרמה פגיעה.

למי מגישים את התביעה?

לביטוח הלאומי. ההחלטה אם האירוע הוא פגיעת איבה מתקבלת ברשות המאשרת במשרד הביטחון, וההליך כולו מוסבר בעמוד על נפגעי פעולות איבה.

המידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו.

ספרו לי
מה קרה.

שלושה שדות. אני חוזר אליכם אישית בשעות הפעילות. ייעוץ ראשוני ללא התחייבות.

073-728-7503

או ישירות:

דברו איתי בוואטסאפ

ההודעות בוואטסאפ נענות בשעות הפעילות.