חיילי מילואים שנפגעו – הכרה וזכויות מול משרד הביטחון
משרתי מילואים זכאים לבקש הכרה כנכים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) כשהפגיעה אירעה בתקופת השירות ועקב השירות. במילואים, השירות נמשך פרקי זמן קצרים יחסית ואחריו חוזרים לחיים האזרחיים, ולכן חשוב לתעד את הפגיעה כבר בזמן השירות ולהגיש את התביעה במועד.
דברו איתי בוואטסאפ073-728-7503
- בוגר פרקליטות המדינה
- חבר לשכת עורכי הדין בישראל
- ליווי אישי בכל תיק

מי שחוזר מהמילואים פצוע
משרתי מילואים עוזבים בבת אחת עבודה, משפחה ושגרה, ולעיתים חוזרים עם פגיעה: פציעה באימון או בפעילות מבצעית, תאונה במהלך השירות, או פגיעה נפשית שמתבררת רק בשבועות שאחרי השחרור. חוק הנכים (תגמולים ושיקום) חל על השירות בצה“ל, כולל שירות מילואים, ולכן גם מי שנפגע במילואים יכול לבקש הכרה מקצין התגמולים.
הסבר על המסלולים השונים לפי סוג השירות נמצא בעמוד תביעה להכרה בנכות מול משרד הביטחון. כאן נתמקד במה שמייחד את משרתי המילואים.
מה צריך להראות
לפי הגדרת “נכות” בחוק הנכים, הפגיעה צריכה להיות כזו שאירעה בתקופת השירות ועקב השירות. החוק מבחין בין שני סוגי פגיעה:
- חבלה נזק לגוף מגורם חיצוני באירוע מסוים. ההגדרה בחוק כוללת במפורש גם הפרעה בתר-חבלתית (פוסט טראומה).
- מחלה או החמרת מחלה כולל מחלה נפשית, כשהיא נגרמה או הוחמרה בגלל השירות.
למה התיעוד חשוב במיוחד במילואים
תקופת המילואים קצרה יחסית, ואחריה הרשומות מתפזרות: חלק במרפאה הצבאית, חלק אצל רופא המשפחה, חלק אצל מי ששירת איתכם. לכן כדאי:
- לדווח על הפגיעה בזמן השירות – למפקד ולגורם הרפואי, גם כשהיא נראית קלה.
- לשמור את פרטי היחידה, התאריכים והעדים שהיו במקום.
- לפנות לטיפול רפואי ולספר על האירוע בשירות, כדי שהקשר יירשם כבר בביקור הראשון.
- לא לחכות – סעיף 32 לחוק הנכים קובע תקופת התיישנות, ושיהוי מקשה על ההוכחה.
פגיעות נפוצות אצל משרתי מילואים
משרתי מילואים מגיעים לשירות מתוך החיים האזרחיים, לעיתים בגיל מבוגר יותר ובכושר גופני אחר מזה של חיילי חובה. בין המקרים שעולים: פציעות בגב ובברכיים מנשיאת ציוד, תאונות בזמן תנועה בשטח, פגיעות שמיעה, החמרה של מצב רפואי קיים בגלל עומס השירות, ופגיעה נפשית אחרי לחימה או אירוע קשה. כשיש מצב רפואי קודם, השאלה היא אם השירות החמיר אותו, והחוק מכיר גם בהחמרת מחלה כעילה. במקרה כזה חשוב במיוחד להציג את המצב לפני השירות ואחריו.
מה קורה אחרי שמגישים
קצין התגמולים בוחן את השאלה אם הפגיעה קשורה לשירות. אם הוכרה, ועדה רפואית קובעת את דרגת הנכות. אם נדחתה, אפשר לערער – ההליך מוסבר במאמר ערעור על החלטת קצין התגמולים. מה שמגיע אחרי ההכרה מוסבר בעמוד אחרי ההכרה: זכויות נכי צה“ל.
מילואים, עבודה וביטוח לאומי
משרתי מילואים רבים הם עובדים שכירים או עצמאים. לעיתים קיימת אפשרות לבחור בין זכויות מהביטוח הלאומי לבין זכויות לפי חוק הנכים, וסעיף 36א לחוק הנכים קובע מה קורה בכל בחירה. זו החלטה שכדאי לקבל אחרי בדיקה ולא כברירת מחדל.
סקירה כללית של תהליך ההכרה נמצאת גם במאמר הכרה בנכות לחיילי חובה, קבע ומילואים. אפשר לפנות אליי לבדיקה.
המידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. כל מקרה נבחן לגופו.
נושאים נוספים בתחום
- המדריך הכללימשרד הביטחון ונפגעי איבה
הכרה בנכות מול קצין התגמולים במשרד הביטחון, והכרה כנפגע פעולות איבה מול הביטוח הלאומי. מי זכאי, איך מגישים ואיך מערערים.
- נפגעי פעולות איבה – ההליך מול הביטוח הלאומי
מה נחשב פגיעת איבה, מי מכריע בבקשה להכרה, איך נקבעת דרגת הנכות, אילו תגמולים והטבות ניתנים ואיך מערערים על כל החלטה.
- תביעה להכרה בנכות מול משרד הביטחון
לאן מגישים תביעה אחרי פגיעה בשירות – לקצין התגמולים או לביטוח הלאומי. ההבדל בין חובה לקבע, בין חבלה למחלה, והמועדים הקובעים.
- פוסט טראומה משירות צבאי – הדרך להכרה
סיוטים, דריכות, הימנעות וקושי לתפקד אחרי אירוע בשירות – איך מבקשים ממשרד הביטחון הכרה בפוסט טראומה, מה בודקים ואיך מתכוננים לתביעה.
- חייל שנפגע שלא בזמן מילוי תפקיד
נפגעתם בחופשה, בבית או בדרך בזמן שירות החובה? מתי משרד הביטחון מכיר גם בפגיעה שלא נגרמה עקב השירות, ומה התנאים שבחוק.
- אחרי ההכרה – זכויות נכי צה"ל
הוכרתם כנכים על ידי משרד הביטחון? סקירה של סוגי הזכויות – תגמולים, טיפול רפואי, שיקום, ניידות וזכאויות נוספות – ומה חשוב לעשות כדי לא לפספס אותן.
- פגיעה נפשית בפעולת איבה – חרדה, הלם ופוסט טראומה
חוויתם פיגוע, ירי רקטות או חדירה ולא נפגעתם בגוף, אבל הנפש לא חזרה לעצמה? מתי פגיעה נפשית מוכרת כפגיעת איבה ואיך מתעדים אותה נכון.
שאלות נפוצות
השאלות שחוזרות אצלנו בנושא חיילי מילואים שנפגעו – הכרה וזכויות מול משרד הביטחון. לחיצה על שאלה פותחת את התשובה.
3 שאלותהפגיעה הנפשית התחילה רק אחרי שחזרתי הביתה מהמילואים. אפשר עדיין לבקש הכרה?
כן, זה מצב מוכר. חוק הנכים כולל בהגדרת "חבלה" גם הפרעה בתר-חבלתית (PTSD). מה שנבחן הוא הקשר בין מה שקרה בשירות לבין התסמינים, ולא רק המועד שבו הופיעו.
עד מתי אפשר להגיש תביעה?
לפי סעיף 32 לחוק הנכים, הזכות להגיש בקשה מתיישנת כתום שלוש שנים מיום השחרור מהשירות שבמהלכו אירע המקרה. סעיף 32א מאפשר לקצין התגמולים להאריך את המועד בתנאים מסוימים, בעיקר כשהחבלה נרשמה סמוך לאירוע. כדאי לא להגיע למצב הזה.
אני עובד שכיר ונפגעתי במילואים. האם לפנות גם לביטוח הלאומי?
לפעמים קיימת אפשרות לבחור בין זכויות לפי חוק הביטוח הלאומי לבין זכויות לפי חוק הנכים, ולבחירה יש השלכות. סעיף 36א לחוק הנכים קובע כללים לכך, ולכן כדאי לבדוק את הצעד לפני שמגישים.
המידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו.
ספרו לי
מה קרה.
שלושה שדות. אני חוזר אליכם אישית בשעות הפעילות. ייעוץ ראשוני ללא התחייבות.
073-728-7503