073-728-7503

פוסט טראומה משירות צבאי – הדרך להכרה

חוק הנכים (תגמולים ושיקום) כולל בהגדרת "חבלה" גם הפרעה בתר-חבלתית, כלומר פוסט טראומה. כדי לקבל הכרה צריך לקשור בין אירוע או אירועים בשירות לבין המצב הנפשי היום, ולהציג את התמונה המלאה – גם כשהתסמינים הופיעו זמן רב אחרי האירוע.

דברו איתי בוואטסאפ073-728-7503

  • בוגר פרקליטות המדינה
  • חבר לשכת עורכי הדין בישראל
  • ליווי אישי בכל תיק
עו"ד אלעד בן ישי יושב בכורסה

כשהפגיעה אינה נראית

פוסט טראומה היא פגיעה שאי אפשר לראות בצילום רנטגן. היא יכולה להתבטא בסיוטים, בהיזכרות חוזרת באירוע, בדריכות מתמדת, בהתפרצויות כעס, בהימנעות ממקומות ומאנשים, בקושי לישון או לעבוד. רבים מתמודדים לבד זמן רב לפני שהם מבינים שמה שהם עוברים קשור לשירות.

העמוד הזה הוא סקירה של הדרך להכרה. טבלת אחוזי הנכות מוסברת בנפרד במאמר כמה אחוזי נכות מקבלים על פוסט טראומה.

מה החוק אומר

חוק הנכים (תגמולים ושיקום) מגדיר “נכות” כאובדן או פחיתה של הכושר לפעול, בין היתר כושר נפשי, שנגרמו מחבלה או ממחלה שאירעו בתקופת השירות ועקב השירות. בהגדרת “חבלה” החוק מונה במפורש את ההפרעה הבתר-חבלתית. המשמעות: פוסט טראומה נבחנת כחבלה, גם כשלא נגרם שום נזק פיזי.

למשרתי קבע יש תנאי נוסף – הפגיעה צריכה להיות “חבלת שירות”, שנגרמה בפעילות מבצעית, באימון לקראתה או באירוע שאופיו ייחודי לשירות הצבאי. ההבדלים בין סוגי השירות מוסברים בעמוד תביעה להכרה בנכות מול משרד הביטחון.

מה צריך להראות

  • האירוע מה קרה בשירות: קרב, פגיעה בחבר, אירוע עם נפגעים, חשיפה ממושכת לסכנה.
  • האבחנה אבחון של פסיכיאטר, ורצוי גם תיעוד של טיפול לאורך זמן.
  • הקשר מדוע המצב הנפשי נובע מהאירוע בשירות ולא מגורם אחר בחיים.
  • התפקוד איך הפגיעה משפיעה על העבודה, המשפחה והשגרה. זה הבסיס להערכת הנכות בהמשך.

כשהתסמינים מופיעים מאוחר

אצל רבים, התסמינים אינם מופיעים מיד. יש מי שמתפקד היטב שנים, ואז אירוע בחיים האזרחיים – אובדן, לחץ בעבודה, מלחמה נוספת – מעורר את מה שנחווה בשירות. מצב כזה מוכר בספרות הרפואית, אבל הוא מקשה על ההוכחה, משום שקצין התגמולים ישאל מדוע התסמינים קשורים לשירות ולא לאירוע המאוחר. לכן חשוב לבנות רצף: מה קרה בשירות, מה השתנה אחריו, גם אם בקטן, ומתי החמיר. עדויות של בני משפחה וחברים על השינוי יכולות לעזור.

איך מתכוננים

  1. מתחילים טיפול – גם לטובתכם וגם משום שתיעוד טיפולי הוא ראיה חשובה.
  2. משחזרים את האירועים בכתב – מקום, זמן, יחידה, מי היה שם.
  3. מאתרים עדים – חברים ליחידה או מפקדים שיכולים לתאר מה קרה.
  4. אוספים מסמכים מתקופת השירות ומאחריה.
  5. לא מחכים – לחוק הנכים יש כללי התיישנות, ושיהוי מקשה על הוכחת הקשר.

אחרי ההחלטה

אם קצין התגמולים דחה את הבקשה, אפשר לערער. אם הוכרה הפגיעה והמצב החמיר עם השנים, אפשר לבקש בדיקה חוזרת – ראו החמרת מצב במשרד הביטחון. משרתי מילואים ימצאו מידע נוסף בעמוד חיילי מילואים שנפגעו.

אם אתם מתמודדים עם מצוקה נפשית קשה, פנו קודם כל לעזרה רפואית. לבדיקת הזכויות אפשר לפנות אליי.

המידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. כל מקרה נבחן לגופו.

משרד הביטחון ונפגעי איבה

נושאים נוספים בתחום

שאלות ותשובות

שאלות נפוצות

השאלות שחוזרות אצלנו בנושא פוסט טראומה משירות צבאי – הדרך להכרה. לחיצה על שאלה פותחת את התשובה.

3 שאלות

לא נפגעתי פיזית. אפשר לקבל הכרה רק על פגיעה נפשית?

כן. ההגדרה של "חבלה" בחוק הנכים כוללת במפורש הפרעה בתר-חבלתית, ו"נכות" בחוק כוללת גם פגיעה בכושר הנפשי. פגיעה גופנית אינה תנאי.

התסמינים התחילו שנים אחרי השחרור. זה סוגר את הדלת?

לא בהכרח, אבל זה מקשה. חוק הנכים קובע תקופת התיישנות, ובמקרה כזה נבחנים גם הכללים על הגשה באיחור והראיות שמקשרות את התסמינים לשירות. חשוב לבדוק את המקרה לפני ההגשה.

אני משרת קבע. האם הכללים שונים?

כן. אצל משרתי קבע החוק דורש "חבלת שירות", כלומר חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית, באימון לפעילות כזו או באירוע שאופיו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי.

המידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו.

ספרו לי
מה קרה.

שלושה שדות. אני חוזר אליכם אישית בשעות הפעילות. ייעוץ ראשוני ללא התחייבות.

073-728-7503

או ישירות:

דברו איתי בוואטסאפ

ההודעות בוואטסאפ נענות בשעות הפעילות.