רשלנות רפואית בלידה - זכויות בגין רשלנות רפואית

שיתוק מוחין (c.p) עקב רשלנות בלידה

לצערנו, קיימים לא מעט ילדים הסובלים משיתוק מוחין עקב רשלנות בלידה. לשיתוק מוחין יש דרגות חומרה שונות – בכל הגפיים או רק בחלק מהגפיים, עם פיגור שכלי או ללא פיגור ועוד. השאלה העיקרית במקרים אלו היא מתי ייקבע כי מדובר בשיתוק מוחין שנגרם עקב רשלנות של הצוות הרפואי. התשובה מורכבת, ננסה לפשט אותה עד כמה שניתן.

 באופן כללי ניתן לומר שהייתה רשלנות בלידה כאשר:

​

 

• במהלך הלידה היו סימני מצוקה של העובר במהלך הלידה והצוות הרפואי לא הגיב כנדרש. למשל אם המוניטור הראה סימנים המעידים על כך שהעובר סובל מחוסר חמצן והצוות הרפואי לא הגיב נכון או הגיב מאוחר מדי. במרבית המקרים, סימני מצוקה חמורים מחייבים חילוץ מהיר ככל הניתן של העובר בניתוח קיסרי. ככל שהדבר לא נעשה או לא נעשה בזמן, הרי שהייתה רשלנות.

​

• קשר סיבתי. צריך להוכיח שקיים קשר סיבתי בין הרשלנות לבין שיתוק המוחין, כלומר שהוא לא נגרם עקב סיבה אחרת למשל סיבות גנטיות או חיצוניות ללידה. הוכחת הקשר הסיבתי הינו מורכב, ונדרש שיעשה תוך התייחסות למדדים רפואיים שונים של התינוק , בדיקת PH הבודקת את מידת החומציות המטבולית בדם העובר ועוד מדדים חשובים המעידים על הקשר הסיבתי.

 

 

שיתוק על שם ארב (Erb’s palsy) עקב רשלנות בלידה

לעיתים נוצר סיבוך רפואי המכונה "כליאת כתפיים". מצב זה מתרחש כאשר ראש התינוק יוצא, אך כתפיו נתקעות באופן המקשה לחלץ אותו. הדרך לחלץ את הילוד במצב כזה אינה פשוטה, ולעיתים במהלך החילוץ יוצרת משיכה של אחת הכתפיים תוך פגיעה בלתי הפיכה בעצבים של הזרועות, ובסופו של דבר גורמת לשיתוק מלא או חלקי ביד. הדרך המקובלת למנוע פגיעה זו הינה בניתוח קיסרי. לכן, במרבית המקרים כאשר נגרמה בסופו של דבר פגיעה ושיתוק יש לבחון מדוע הצוות הרפואי לא ביצע ניתוח קיסרי, ככל ולא הייתה סיבה רפואית מספקת, הרי שמדובר ברשלנות.