יותר ממיליון שקלים בגין נפילה מסולם בעבודות חשמל

בית המשפט קיבל את גרסת התובע כי נפל מסולם בעקבות התחשמלות במהלך החלפת תאורת חירום בגובה כ-6 מ׳ באתר בנייה. נקבעה אחריות נזיקית למעסיק ולקבלן הראשי. הסכום הכולל שחושב הגיע ל-873,123 ₪, שלאחר ניכוי אשם תורם עמד על 742,145 ₪

העובדות בקצרה (ובדיוק)

• התובע, יליד 1977, עסק בעבודות חשמל אצל הנתבע 1 (המעסיק).

• מנהל הפרויקט מטעם אלקטרה (הנתבעת 2) הנחה להחליף תאורת חירום בתקרה גבוהה.

• התובע עלה על סולם, בחדר חשוך יחסית, תוך הנחה שנמסרה לו כי “אין חשמל”.

• בפועל, בית המשפט קבע: היה לוח חשמל פתוח, לא הוצב “שומר לוח”, מי שעבר יכול היה להרים מפסק, וייתכן שהוזרם חשמל.

• התובע התחשמל, איבד שליטה, ונפל מהסולם לרצפה.

  
  

התאונה הוכרה במוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה; נקבעו לתובע נכויות רפואיות משמעותיות, ובוצעה הפעלה מלאה של תקנה 15 במוסד לביטוח לאומי.

המחלוקת: נפילה מסולם בעבודות חשמל בעקבות התחשמלות או בעקבות איבוד שיווי המשקל?

1. עובדתית: האם מדובר בנפילה “רגילה” עקב אובדן שיווי משקל, או נפילה מסולם בעבודות חשמל בעקבות התחשמלות?

   
   

2. אחריות: האם המעסיק והקבלן קיימו את חובות הזהירות—ניתוק ודאי של מתח, פיקוח, אמצעי בטיחות לעבודה בגובה, תאורה, משטח עבודה נאות?

   
   

3. סיבתיות ואשם תורם: מידת תרומת התנהלות התובע (אי-בדיקת מתח בטסטר) להתרחשות האירוע.

הראיות שהכריעו את הכף

• בית המשפט האמין לעדות התובע לעניין התחשמלות ונפילה.

• מנהל הביצוע מטעם אלקטרה הודה שהלוח היה פתוח, ו“כל אחד יכול להרים מפסק”, והודה שאינו יודע אם בעת האירוע היה או לא היה חשמל.

  
  

• דו״ח הבטיחות פנימי של אלקטרה ששלל התחשמלות—התבסס על אמירות בלבד, בלי בדיקה טכנית מספקת.

• הימנעות מהבאת עדים מרכזיים (לדוגמה: מנהל העבודה שהיה בסמיכות) חיזקה את גרסת התובע.

  
  

• בטפסי ביטוח לאומי סמוך לאירוע נרשם במפורש: “התחשמלתי ונפלתי”—והטפסים אושרו בחתימת המעסיק.

  
  

מסקנה עובדתית: התובע התחשמל במהלך העבודה ונפל.

האחריות המשפטית (ברור ומדויק)

• חובת זהירות מושגית וקונקרטית: למעסיק ולקבלן באתר בנייה חובה לספק סביבת עבודה בטוחה, הדרכה, פיקוח, ניתוק מתח ודאי (כולל מנגנון “נעילה ותלייה” בלוח), תאורה מספקת, וביצוע עבודה בגובה באמצעות משטח עבודה נאות/במת הרמה ולא סולם רגיל כפתרון קבוע.

• הפרת חובה: באתר היה לוח פתוח ללא שומר, לא הובטח ניתוק מתח, העבודה בוצעה בתנאי חשיכה יחסית ועל סולם גבוה, ללא משטח יציב וללא אמצעי הגנה מתאימים. לכן, הן המעסיק והן הקבלן התרשלו.

• אשם תורם: לתובע יוחס 15% אשם תורם: כעובד ותיק בתחום החשמל, היה עליו לוודא היעדר מתח באמצעות טסטר. יחד עם זאת, מגרעת זו אינה שוות-משקל למחדלי הפיקוח והבטיחות של הגורמים המנהלים.

  
  

• יריבות וזהות נתבעת: טענה מאוחרת של אלקטרה בסיכומים (שאינה היא הישות הנכונה) נדחתה כ-חזרה אסורה מהודאה מפורשת—הנתבעת זוהתה כראוי כבר בכתבי ההגנה.

הנזק והפיצוי—מספרים מדויקים

נכויות רפואיות (מומחי בית המשפט):

• אורתופדיה: 27% (גב, שבר חוליה L1, שבר ברדיוס דיסטלי, פגיעה בעצב אולנרי).

• פסיכיאטריה: 20% (תגובת הסתגלות עם רכיבים דיכאוניים ותסמינים פוסט-טראומטיים חלקיים).

• משוקללת: 42%.

ראשי נזק שאושרו (סך לפני אשם תורם):

• הפסד השתכרות לעבר: 293,880 ₪

• הפסד השתכרות לעתיד: 306,230 ₪

• פנסיה וזכויות סוציאליות: 75,013 ₪

• עזרת צד ג׳ (עבר/עתיד): 70,000 ₪

• הוצאות נסיעה: 8,000 ₪

• כאב וסבל: 120,000 ₪

סה״כ: 873,123 ₪לאחר ניכוי 15% אשם תורם: 742,145 ₪

ביטוח לאומי, “בליעה” ושיבוב—למה בפועל התקבל פחות?

התאונה היא תאונת עבודה. הביטוח הלאומי שילם/ישלם לתובע קצבאות בהיקף 1,048,178 ₪. לפי דיני החפיפה, כאשר תגמולי הביטוח הלאומי עולים על הפיצוי האזרחי—הפיצוי “נבלע”. ועדיין, לפי הכללים, התובע זכאי ל-רבע מיתרת הפיצוי: 185,538 ₪ ברוטו, ולאחר חלוקות ויישומים בפועל—הוטלה חבות תשלום ישירה כלפיו על הקבלן והגורמים המבטחים בסך 111,332 ₪ (בנוסף לשכר טרחת עורך דין והוצאות).

שיבוב לביטוח הלאומי: מסכומי הגמלאות שלא משולמים ע״י המעסיק (המעסיק פטור לפי הדין), חויבו יתר הגורמים (הקבלן והמבטחות) בהשבת 628,906 ₪ לביטוח הלאומי, בחלוקת אחריות ביטוחית פנימית 95%–5% בין פוליסות האחריות (כלל/הכשרה) בהתאם לתקרות הכיסוי.

מה חשוב לדעת מהפסיקה הזו?

• ניתוק מתח הוא לא “הנחה”—הוא הליך: ניתוק ודאי, “נעילה ותלייה” בלוח, ושומר לוח בזמן עבודה—זה סטנדרט בטיחות בסיסי, במיוחד באתר רב-קבלנים.

  
  

• עבודה בגובה ≠ סולם כברירת מחדל: סולם הוא אמצעי גישה, לא משטח עבודה. בעבודה מתמשכת בגובה—במת הרמה/פיגום תקני.

  
  

• תיעוד ובקרה מנהלתיים מצילים בבית המשפט: נוהלי בטיחות כתובים, הדרכות חתומות, בדיקות מתח מתועדות, ותאורה—חוסכים מחלוקות עובדתיות.

  
  

• לעובד יש אחריות מקצועית משלימה: בדיקת מתח בטסטר לפני מגע במוליכים—הפרה עשויה לגרור אשם תורם.

  
  

• תאונת עבודה והפיצוי הכספי: גם כשחישוב הנזק האזרחי גבוה, תגמולי הביטוח הלאומי עלולים “לבלוע” את התביעה—ועדיין ייתכן רכיב נטו לתובע ושיבוב לביטוח הלאומי.

שורת הסיכום

בית המשפט קבע רשלנות של המעסיק והקבלן: אי-ניתוק מתח, פיקוח לקוי, ולוח חשמל פתוח באתר עם ריבוי קבלנים—כשהעובד נשלח לעלות לגובה בחדר חשוך, על סולם, ללא משטח עבודה ותיעוד בדיקות נדרש. עם זאת, לעובד יוחס אשם תורם של 15% בשל אי-בדיקת מתח. בסופו של יום, מעבר למספרים, המסר ברור: בטיחות חשמל וגובה מתחילה בפרוצדורה—ולא בהנחות.