220 אלף שקל לבת שירות לאומי שעבדה במעבדה כימית ופיתחה מחלת עור

​

פסק דין

 

 לפני תביעה לתשלום פיצויים לתובעת, ו.מ, ילידת **** (להלן:- "התובעת") אשר לטענתה פיתחה מחלת עור כתוצאה משירות לאומי אותו עשתה במעבדות כימית אשר ***** שבניהולה של הנתבעת, *****(להלן:- "הנתבעת"). הנתבעת 2, *****, הינה מי שבטחה את הנתבעת 1 בפוליסת ביטוח, הכוללת כיסוי לעבודת התובעת במעבדה וזאת במועדים הרלוונטיים לתובענה. השתלשלות העניינים הרלוונטית לתביעה זו

בחודש **** החלה התובעת שירות לאומי במסגרת "*************", התובעת נשלחה לנתבעת שם הוצבה במעבדה כימית שנמצאת ******

לטענת התובעת, לאחר כחודשיים של עבודה במעבדה, החלה להופיע על ידיה אקזמות קשות, מלוות בשלפוחיות, סדקים ושינוי צבע העור.

התובעת החלה בירור רפואי וכן פנתה למוסד לביטוח לאומי אשר הכיר בבעיית התובעת כנובעת מחשיפה לחומרים במסגרת השירות הלאומי, נכותה של התובעת הועמדה על שיעור של 15% לפי פרט 80 (3) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן:- "תקנות המל"ל") וזאת בגין אקזמה כרונית עם הפרעות בינוניות.

התובעת הגישה את התביעה שלפני כאשר היא נסמכת על חוות דעת רפואית מאת פרופ' אריה אינגבר. פרופ' אינגבר קובע כי אין חולק שטרם העבודה במעבדה לא הייתה לתובעת אקזמה בידיים. לטענתו לאור המבחנים שנקבעו על ידי מתיאס ולאחר שמצא כי התובעת עומדת בשישה מתוך שבעת הקריטריונים יש לקבוע כי הפריחה הינה תולדה של החשיפה לעבודה (וזאת לאחר שנדרשים ארבעה קריטריונים כדי לקבוע קשר שכזה). לטענת פרופ' אינגבר מצבה של התובעת כיום הינו Post Occupational Persistent Contact Dermatitis ועל כן יש להכיר בקשר סיבתי לעבודה וכי הנכות הינה 20% לפי פרט 80(3) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי.

הנתבעת הגישה כתב הגנה וכן את חוו"ד של ד"ר דן סולדובניק שקבעה כי מצבה של התובעת אינו תואם דלקת עור בתר תעסוקתית (שכן לטענתו היא אינה עומדת בארבעה מתוך שבעת הקריטריונים של מתיאס) . לטענתו של ד"ר סולדובניק מדובר בדלקת עור תעסוקתית איריטנטית (ממגע עם חומר גירוי לא ספציפית, בניגוד לאלרגיה) וכי מצב זה חלף לאחר שהופסק המגע עם החומרים שבמעבדה ועל כן נכותה הינה בשיעור 5% לפי פרט 80(1)-(2) לתוספת לתקנות המל"ל שמתאר מצב של דרמטיטיס עם הפרעות בלתי ניכרות עד קלות.

בשים לב לפערים בין המומחים מצאתי לנכון להורות על מינוי פרופ' מיכאל דוד כמומחה מטעם בית המשפט. פרופ' דוד בדק את התובעת, סקר את החומר הרפואי שהונח בפניו על ידי הצדדים וקבע כי:- "לסכום, לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי ו. מ. פיתחה דלקת עור ממגע כתוצאה מעבודתה במעבדה. סביר להניח כי הביטוי הראשוני היה מסוג איריטציה אולם בהמשך, וזאת לפי תוצאות הטסטים, התפתחה דלקת עור אלרגית. עם הפסקת העבודה חל שיפור ניכר ולמעשה הפריחה חלפה לחלוטין בחודשים האחרונים. לפיכך ניתן לשלול במקרה זה קיומה של דרמטיטיס קבועה בתר תעסוקתית" פרופ' דוד קבע כי אכן הנכות הזמנית הייתה בשיעור 20% למשך שנה מחודש דצמבר 2016 וכי הנכות הקבועה הינה בשיעור 5% לפי פרט (1-2) לתוספת לתקנות החל מדצמבר 2017.טענות הצדדים

לטענת התובעת המומחים מסכימים כי מצבה נובע מחשיפה לחומרים כימיים במעבדה שהופעלה על ידי הנתבעת, לטענת התובעת הדבר מחייב הכרעה בשלוש

1. לפיכך מצאתי לנכון לפסוק את הסכומים הבאים:-

2. בכל הקשור לכאב וסבל – יש לקחת בחשבון את ההתלקחות שהייתה בעבר וכן התלקחויות שיהיו בעתיד ולהעמיד הפיצוי בסך 60,000 ₪.

   • הפסדי שכר עבר – לא הוכח.

   • הפסדי כושר השתכרות בעתיד – יש לקחת בחשבון את גילה הצעיר של התובעת, כי הנכות רדומה כעת וכי יתכן ובעתיד יהיו התלקחויות – על כן פוסק, על דרך האומדן, 120,000 ₪.

   • עזרה, סיעוד והוצאות – יש לקחת בחשבון הצורך של התובעת לרכוש מוצרי ניקיון מתאימים, שהינם יקרים יותר ועל כן הנני פוסק סך של 40,000 ₪. סה"כ ישלמו הנתבעות לתובעת סך 220,000 ₪, מהם יש להפחית את תגמולי המוסד לביטוח לאומי בשיעור של 47,945 ₪ (בצירוף הצמדה וריבית מיום התשלומים בפועל) לסכום זה יש להוסיף שכ"ט 23.4% בצירוף החזר האגרה, עלות חוו"ד (הן של פרופ' אינגבר והן של מומחה בית המשפט) וכן הוצאות משפט בסך 2,000 ₪. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בהתאם למועדים