מלגזה ללא נהג דרסה פועל - ​האירוע יוכר כתאונת דרכים

בתי המשפט בבית המשפט המחוזי XXXXX בפני: XXXXXXXXXX תאריך: XXXXXX

 

 

בעניין: XXX XXXXהתובע

- נ ג ד -

1 .מנורה חברה לביטוח בע"מ

2 .קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

3 . XXXXX XXXXהנתבעים

- נ ג ד -

 XXXXX XXXXXצד ג'

 

​

החלטה 

 

 

1. התובע נפגע ביום XXXXXX כשטיפל במלגזה )להלן - המלגזה( שעמדה בחצר המוסך בו הוא עבד באותה עת כעוזר למכונאי כאשר לצורך הטענת המצבר, התניע התובע את מנוע המלגזה והיא נעה ממקומה ופגעה ברגלו השמאלית שנקטעה מתחת לברך )להלן - התאונה(. התובע, שאין לו רשיון לנהוג במלגזה, טוען כי הארוע הוא תאונת דרכים כמוגדר בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975( להלן - החוק(.

בתביעתו הוא מבקש לחייב את מבטחת המלגזה "מנורה", את קרנית, ואת מר פואד מקמל, בעל המוסך, לשלם לו פיצויים על נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה. קרנית שלחה הודעה לצד שלישי נגד מר מקמל, וטוענת כי עליו להשיב לה את מה שתיאלץ לשלם לתובע, למקרה שהתביעה נגדה תתקבל.

​

2 .מוסכם על כל הצדדים כי המלגזה היא רכב מנועי במובן החוק, וכי תעודת ביטוח החובה שהוציאה מנורה למלגזה היתה בת תוקף בעת ארוע התאונה. עוד מוסכם כי בהתאם לתנאים המפורטים בתעודת הביטוח, רשאי לנהוג במלגזה רק מי שהיה ברשותו רשיון לנהוג בה.

​

3 .באשר לנסיבות התאונה: מדובר במלגזה ישנה מתוצרת קטרפילר. בעל המוסך )שלמה - שותפו של הנתבע מס' 3 ) הוציאה באותו בוקר ממבנה המוסך אל החצר והטיל על רפאת שנעזר בתובע, להטעין את מצבר המלגזה. הם נעזרו במצבר אחר שהיה ניצב על עגלה, אותו חיברו למצבר המלגזה. לכל זה, ודרך קבע, נלוו הוראות מפורשות של בעל המוסך לעובדי המוסך האוסרות עליהם לנהוג במלגזה, הוראות שהם קיימו בקפדנות. בעת ארוע התאונה טיפלו התובע )כעוזר למכונאי( וראפת )המכונאי(, כאמור, במלגזה שעמדה בחצר המוסך. כיסא המלגזה הורם והושען על ההגה, כך שלא היה אפשר, באותה עת, לשבת בכסא הנהג ולנהוג במלגזה. כבלי המצבר החיצוני חוברו אל מצבר המלגזה הנמצא מתחת למושב הנהג שהורם; התובע עמד סמוך למלגזה על הקרקע, ולמרבה הצער נשתרבבה רגלו השמאלית לתוך המרווח שבין הגלגל הקדמי ימני של המלגזה לבין גוף המלגזה. לפי הוראותיו של ראפת, ולשם הטענת המצבר המותקן במלגזה, סובב התובע את מתג ההתנעה )ה"סוויץ"( והמנוע הותנע. באותו הרגע נעה המלגזה ממקומה, תוך שהרגל נתפסה בגלגל. התובע הופל לארץ, רגלו נמחצה בצורה קשה, והיה צורך לקטוע אותה, לאחר מכן, מתחת לברך.

 

4 .מנורה טוענת כי לא הוכח שהתאונה ארעה באופן האמור, וכי בעת ארוע התאונה נהג התובע במלגזה, הפעילה והסיע אותה בחצר המוסך, או התכוון לנהוג בה ולהזיזה ממקומה מיד לאחר התנעת המנוע. מנורה טוענת שעדותו של התובע היא עדות יחידה שאינה אמינה ואינה מתקבלת על הדעת. ניתן להפנות, בקשר לכך, גם לתאור התאונה בכתב התביעה, לעומת התאור שנרשם בעמ' 2 לפרוטוקול, לפיו נמחץ התובע אל הקיר בגלל תנועת המלגזה. נשמעו העדויות שהביא התובע לגבי אופן ארוע התאונה )עדותו שלו ועדותו של רפאת(. בעל המוסך לא העיד. לאחר ששקלתי בעיון את טענות ב"כ מנורה קביעתי ברורה: אני מקבל את גירסת התובע בשלמות, וקובע כי עדותו ועדות רפאת אמינות עלי. לא הובאה מטעם מנורה עדות בעלת משקל לסתור. טענות מנורה באשר לאופן ארוע התאונה נדחות על ידי חד משמעית, ואין לי ספקות בנידון זה.

 

5 .בכתב ההגנה שהוגש על ידי מנורה נטען )בס' 5 ,6 ו - 9 )כי התאונה איננה באה בגדר תאונת דרכים כמוגדר בחוק. נטענו בקשר לכך טענות במסגרת ההליך לפסיקת תשלום תכוף שנשמע בפני כב' השופט א. כהן )בש"א 05/11358 .)הוא סבר )ר' החלטה מיום XXXXXX )כי תנועת המלגזה ממקומה בעת ארוע התאונה בלא שליטה אינה נכללת ב"הידרדרות או התהפכות של הרכב" כאמור בהגדרת "שימוש ברכב מנועי" בס' 1 של החוק וקבע כי לכאורה זו היא תאונת דרכים שכן "התאונה מקיימת את החזקה החלוטה המרבה השלישית, היינו כי התאונה נגרמה 'עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב', וזאת מבלי שהמלגזה שינתה את יעודה המקורי". אפשר, אכן, שמדובר במקרה גבולי ויהיו מי שיסברו כי הארוע אינו תאונת דרכים כמוגדר בחוק. איש לא נסע במלגזה בעת התאונה, הטיפול בה נעשה בחצר המוסך והוא אינו בא בגדר "טיפול דרך". ספק אם ניתן לראות בהתנעת המנוע "ניצול הכוח המיכני של הרכב", שכן זרועות המלגזה לא הופעלו ולא היתה כוונה להפעילם, בעת ארוע התאונה. נראה לי, כי התאונה היא, בכל זאת, תאונת דרכים. התובע לא התכוון להזיז את המלגזה ממקומה. נפסק כי "בבירור מטרת השימוש יש לעתים להיזקק לבירור כוונתו הסובייקטיבית של המשתמש", אולם "לא כן הדבר ביחס לשימוש ברכב, שלפי אופיו מעמיד את המשתמש, מבחינה אובייקטיבית, בסיכון תחבורתי" )דנ"א 00/1963 הפניקס נ' אורן כהן ואח', תקדין עליון 2000(2,)276 .)במקרה דנן, הסיכון התחבורתי - אובייקטיבי הטמון במלגזה בא לידי ביטוי, בתנועתה )נסיעתה( קדימה בכוח המנוע, בלא שהתובע התכוון לכך. ניתן לומר, כי היתה זו נסיעה של הרכב שדינה כ"נסיעה ברכב" בהגדרת "שימוש ברכב מנועי" שבחוק. אחרים יאמרו כי היתה זו "הידרדרות" של הרכב, כמוגדר שם. בבר"ע )מחוזי תל אביב( 01/2584 ,רפי ורפאל מוסמכים בע"מ נ' יעקב אשכנזי, תקדין מחוזי 2006(3 ,)13364 נדון מקרה בו ישב נער העובד במוסך ברכב אותו תיקן המכונאי. הנער שיחק בידית ההילוכים, הרכב נע קדימה, והמכונאי נפגע. הארוע הוכר כתאונת דרכים שכן "אירוע התאונה נגרם כתוצאה מתזוזתו של הרכב מנקודה אחת לנקודה שניה שעה שמנועו פועל וכתוצאה מהכנסתו של הרכב להילוך. ... העובדה כי מדובר ב"קפיצה" של המכונית אינה שוללת בהכרח את ההכרה בתזוזת הרכב כ"נסיעה" בנסיבות מסוימות ההולמות את נסיבות המקרה ...". כמו כן נאמר שם כי ההתחקות אחר מטרתו הסובייקטיבית של מסיע המכונית איננה חזות הכל וצויין כי "הפן המרכזי אותו יש לבחון בהקשר זה הינו המטרה ה"אובייקטיבית" של השימוש שנעשה ברכב". שם, שלא כבמקרה דנן, היה מי שנמצא ברכב בעת תזוזתו, אך איני סבור שבכך יש לשנות. עוד דובר שם על כך כי ניתן לראות את המקרה כהידרדרות של הרכב, עליה לא חל הסייג הנוגע לטיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו, כפי שנקבע בפרשת קנאפו )רע"א 99/9332 מכלוף קנאפו נ' מגדל, פ"ד נו)2 ,)808.) נוכל להפנות גם לע"א )חיפה( 05/1160 מחצבי אבן בע"מ נ' אבו רעד ואח', תקדין מחוזי 2005(4 ,)4791 שם נאמר שוב כי "המונח שימוש "למטרות תחבורה" הוגדר כסיכון תעבורתי אשר ייעודו התעבורתי של הרכב גורם."

 

6 .נראה, כי הטענה שהתאונה אינה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק נזנחה על ידי מנורה. היא לא המשיכה לטעון לקראת סיום שמיעת חלק זה של המשפט כי התאונה איננה תאונת דרכים כמוגדר בחוק. היא חלקה על סיווגה בתור שכזו על פי החזקה החלוטה הנ"ל, ובסעיף 2 לסיכומי תשובתה טענה כי לאור הילכת קנאפו "לא יכול להיות ספק שהארוע התאונתי מהווה תאונה עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". שאר בעלי הדין אינם חולקים על כך שזוהי תאונת דרכים, ולפיכך יש לקבוע, גם מסיבה זו, כי מדובר, אכן, בתאונת דרכים, אם כפי ההגדרה הבסיסית ואם על פי אחת החזקות המרבות, כאמור בחוק.

 

7 .מנורה טוענת כי היא אינה חייבת בפיצויים משום שלתובע לא היה, ואין בידו, רשיון לנהוג במלגזה. המלגזה, לטענתה, היא רכב תפעולי כמוגדר בס' 95א של תקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 ,ותקנה 95ד' קובעת: "לא ינהג אדם ברכב תפעולי, לא ישתמש בו ולא יפעיל אותו באיזור רכב תפעולי ובלבד ... )שיש( בידי נוהג או מפעיל הרכב התפעולי רשיון נהיגה מתאים לסוג הרכב הנהוג או המופעל על ידו היתר לנהיגתו שניתן מאת המפקח על רכב תפעולי." אף אם אין מדובר ברכב תפעולי, תקנה 177 לתקנות התעבורה דורשת רשיון נהיגה מדרגה 1 לשם נהיגה במלגזה. וס' 7(3 )לחוק שולל את הפיצויים מ"מי שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו". בהתנעת מנוע המלגזה יש לראות ראשיתה של נהיגה, ומכל מקום בעשותו זאת, טוענת מנורה, השתמש התובע במלגזה והפעילה, ועל כן, לשיטתה של מנורה, הביטוח שהיא הוציאה אינו מכסה את התאונה ויש להטיל את החבות על קרנית. לטענת קרנית, חבה מנורה בפיצויים שכן התובע טיפל במלגזה אך לא נהג בה ולכן מכסה תעודת הביטוח של מנורה את התאונה. כמו כן טוענת קרנית כי בכל מקרה אין היא חבה בפיצויים שכן אם אכן נהג התובע במלגזה בלא רישיון נהיגה, "נסתחפה שדהו" )ר' ע"א 80/595 מרי בן איון ואח' נ' רסמי חסונה ו"צור" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לה)4 ,)462.)

 

8 .לטענת מנורה, כאמור לעיל, התנעת מנוע המלגזה היתה, במקרה דנן, כמו בדרך כלל, תחילתה של נהיגה, ואין זה משנה אם התובע עמד ליד המלגזה או אם לא אחז בהגה. מכאן, שהפעולה שגרמה לתאונה היתה בגדר "נהיגה ללא רשיון", שאינה מקימה חבות כלפי מנורה. אני דוחה טענה זאת. התובע לא התכוון לנהוג במלגזה, לא התישב במושב הנהג ולא אחז בהגה. הוא לא חפץ להזיזה ממקומה, לא בעת הטיפול בה ולא לאחר מכן. הוא לא ניסה להפעיל את מזלג המלגזה ולא התכוון להפעילו. לא היה בו כל רצון או כוונה לשלוט במלגזה. הוא טיפל במלגזה טיפול שאיננו "טיפול-דרך", אלא טיפול של מכונאי ועוזרו ברכב בחצר המוסך במסגרת עבודתם מבלי שאיש מהם רצה ליטול לידו את השליטה במלגזה או להביאה לידי תזוזה. לא היתה כאן נהיגה, לא תחילתה של נהיגה, וגם לא פעולת לוואי לנהיגה. אמנם, הטענת המצבר נעשתה על מנת לשמר את כושר התנועה של המלגזה, אך הנהיגה במלגזה יועדה להתבצע, במקרה דנן, לא על ידי התובע אלא רק מאוחר יותר, לאחר פרק זמן שבו יפעל המצבר ויוטען, ועם בואו של שלמה, שעמד לנהוג בה בשובו למוסך, ושלא נכח במוסך בעת ארוע התאונה. אם כך, אין חשיבות, במקרה דנן, לכך שלתובע לא היה רשיון לנהוג במלגזה. טיפולו בה היה בהיתר ובהרשאה שניתנו לו ולרפאת על ידי הבעלים של המלגזה, שלמה; טיפול זה לא הצריך רשיון נהיגה, ולפיכך נראה לי כי מחוייבת המסקנה שתעודת הביטוח שהוציאה מנורה למלגזה מכסה את התאונה.

 

9 .הנתבע מס' 3 התיר לתובע ולרפאת לטפל במלגזה. גם אם נראה את טיפולם במלגזה כשימוש בה, אין הדבר מוציא אותו מהגדרת המשתמש או מתיר השימוש החב בפיצויים על פי החוק. הוא, ובעקבותיו המבטחת מנורה, חבים בפיצויי התובע.

 

10 .מכאן, שאין מקום לבוא אל קרנית בדרישה כלשהי. קרנית נכנסת לתמונה רק בהעדר מבטח או כשלא קיים כיסוי ביטוחי של מבטח. לא כך במקרה דנן.

 

11 .לסיכום: התובע נפגע תוך כדי טיפול במלגזה בחצר המוסך. התנעת המלגזה גרמה לתזוזתה ממקומה בהעדר שליטה, פעולה הזהה, כך נראה לי, להידרדרות רכב ממקומו. בכך בא לידי ביטוי הסיכון התחבורתי הטמון ברכב המנועי, הוא המלגזה, ומחמת התממשותו של סיכון זה נפגע התובע. זו היא, לכן, תאונת דרכים, וזכותו של התובע לפיצויים אינה נשללת מפאת העדר רשיון נהיגה הואיל והוא לא נהג במלגזה. הכיסוי של מנורה חל על התאונה, והיא תישא בפיצוייו של התובע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה.

​

11 .מנורה תשלם לקרנית ולתובע, לכל אחד מהם, את הוצאותיו בסכום של 15,000 ש"ח ומע"מ.