תסמונת התעלה הקרפלית - CTS

הכרה ב-CTS כמחלת מקצוע

רשימת מחלות המקצוע הינה רשומה סגורה הקבועה בחוק. פריט 26 לחלק א' של התוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח בפני פגיעה בעבודה), התשי"ד- 1954 נוגע לפגיעה בשורש כף היד ומגדיר אותה כמחלת מקצוע – "דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במרפק". ואולם, הפגיעה בשורש כף היד תחשב כ"מחלת מקצוע" אך ורק לגבי עובדים העוסקים ב"עבודות המחייבות תנועות חד גוניות של האצבעות, כף יד או מרפק, לפי הענין, החוזרות ונשנות, ברציפות".

יחד עם זאת, פריט 13 ("שיתוקים של עצבים פריפריים הנגרמים על ידי לחץ ממושך בעבודה הכרוכה בלחץ ממושך על העצב") ופריט 14 ("מחלות עצמות, פרקים, שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים הנגרמות על ידי עבודה ממושכת במכשירים רוטטים") לחלק ב' של התוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח בפני פגיעה בעבודה), התשי"ד- 1954 מהווים דרך נוספת להוכחת המחלה "כמחלת מקצוע" במקרה של עבודה היוצרת לחץ ממושך על העצבים הפריפריים (הכוללים גם את העצב המדיאני) או עבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים.

​

הכרה ב-CTS כתאונת עבודה על דרך של מיקרוטראומה

ככל והנפגע אינו נכנס להגדרה המצומצמת שבתקנות לעיל, קיימת דרך נוספת להוכיח את תביעתו על-פי תורת המיקרוטראומה. לאור העובדה כי שיטת הרשימה הסגורה של מחלות המקצוע עוררה קושי ויצרה עוות ואי צדק למבוטחים שלקו במחלה שהעבודה גרמה באופן משמעותי להתפתחותה, אולם לא ניתן לסווגה כתאונת עבודה בהעדר הוכחות על אירוע פתאומי שגרם או תרם למחלה ומאידך אין היא נמנית על רשימת מחלות המקצוע, כך שמבוטחים אלו הושארו למעשה מחוץ להגנת החוק. נוכח מצב זה הכירו שופטי בתי הדין לעבודה בנחיצותה של תורת המיקרוטראומה שהינה למעשה התפתחות במשמעות המושג "תאונת עבודה". פיקציה משפטית זו הינה יציר הפסיקה ולא קבועה בחוק. תורה זו קובעת שלא רק נזק שנגרם כתוצאה מתאונה אחת יחשב כתאונה, אלא גם נזק שנגרם כתוצאה מתאונות זעירות רבות חוזרות ונשנות שכל אחת מהן תרמה נזק זעיר משלה עד שהצטברותן יחד הביאה בסופו של דבר לנזק גדול ולפגיעה גדולה ולאי כושר לעבודה.

​

לשאלות נוספות, תוכלו לפנות אלינו בכל עת ונדאג לתת לכם שירות מקצועי ומהיר.

​